כשהתחלתי לכתוב את הסיכום הזה, האלבומים שיצאו בסמוך לתחילת השנה פתאום נראו לי רחוקים מאוד. את חלקם עוד הספקתי לנגן בטיסת בוקר שגם היא כבר הפכה לזיכרון רחוק, למרות שעברו רק כמה חודשים מאז שכיוונתי שעון מעורר ל- 4:44 בשישי בבוקר. 2017 הייתה שנה מלאה בשינויים ובפרידות ובכלל שנה מטלטלת לרדיו בארץ – המעבר לתאגיד והסגירה של קול הקמפוס שהייתה הבית הראשון שלי לרדיו. הכול קרה ביחד בשנה אינטנסיבית ומלאה בתהפוכות רגשיות. לצד כל השינויים האלה והזמן הפנוי שהתכווץ, הגיע גם שטף עצום של מוזיקה חדשה.

את הרשימה השנה חילקתי לשני סטים שמשקפים את החלוקה שנוצרה בין השעה הראשונה והשנייה במצב טיסה. מאז המעבר לתאגיד השעה הראשונה של התכנית די בלעה את המוזיקה שהייתי משמיע בטיסת בוקר והיא הרבה יותר שקטה ופולקית ומעבירה את התחושה המלנכולית של שבת בחצות. ומשום שלפני כמה חודשים התחלתי לשדר את תכנית הפרוגרסיב של התחנה, אז באופן טבעי הרבה מהחומרים הפסיכדליים והכבדים יותר עברו אליה והשעה השנייה של הטיסה קיבלה וויב הרבה יותר ג’אזי, ספיריטואלי.

גם הפעם אין פה דירוגים, ציונים או הכתרות. זו רשימה אישית עם האלבומים שליוו אותי השנה ולכן היא אינה מחויבת לסדר יום כלשהו או לדברים “חשובים”. כמה מהאמנים שמופיעים כאן זכיתי לראות הקיץ בפסטיבל גרין מן בוויילס, וההופעות שראיתי שם העצימו את החיבור שלי למוזיקה שלהם. האלבומים מסודרים לפי סדר אלפבית בשני הסטים ואלבומים שאהבתי במיוחד קיבלו כמה לבבות. למי שרוצה לשמוע את המוזיקה ברצף הכנתי פלייליסט באפל מיוזיק ולמתקדמים יותר גם בספוטיפיי.

מוזמנים לקרוא גם את רשימת ההוצאות המחודשות/מארזים/והופעות של 2017 ולהאזין לתכניות סיכום שנה במצב טיסה להאזנה: חלק 1 | חלק 2 | חלק 3

תודה גדולה לעדי רמלר על העיצוב הגרפי ולסיון טאטי על העריכה הלשונית.

סט I – פולק, רוק, קאנטרי, אמריקנה

Bedouine – Bedouine

Spacebomb

אזניב קורקג’יאן נולדה בסוריה להורים ארמנים וגדלה בערב הסעודית עד שמשפחתה זכתה בהגרלה בגרין קארד והיגרה לארה”ב. תחילה הם חיו בבוסטון, משם עברו ליוסטון וכיום היא חיה בלוס אנג’לס. ועם כל כך הרבה מעברים לא פלא שהיא אימצה לעצמה את שם הבמה, Bedouine. אלבום הבכורה שלה נולד לאחר מפגש עם המוזיקאי והמפיק גאס סייפרט (בק, נורה ג’ונס, בלאק קיז). היא בכלל פנתה אליו להמלצה על ציוד הקלטה כיוון שהיא רצתה להקליט לבד בבית, בהשראת זמרת הפולק, Sibylle Baier אולם גאס הציע לה לנגן באולפן באותו הרגע וכך הוקלט השיר הראשון לאלבום, Solitary Daughter (שאף נכנס בטייק הראשון). אמנם בבית ילדותה האזינו למוזיקה ארמנית וערבית, אך המוזיקה של Bedouine שואבת השראה מאמנים כמו לאונרד כהן, ג’וני מיטשל, ניק דרייק, וקרן דלטון (דווקא בהוצאה המורחבת של האלבום ראה אור השיר  Louise  שבו היא שרה בארמנית) ועד שהיא תנדוד לדבר הבא כדאי לעצור רגע ולהקשיב ליופי הזה שנולד כמעט במקרה.

 One of These Days | Dusty Eyes | Solitary Daughter

Chris Hillman – Bidin’ My Time

Universal Music

כריס הילמן היה שם בכמה מהאירועים החשובים בסיפור של הרוק בשנות השישים. מהולדת הפולק-רוק עם הבירדס, בטיסה של הרוק לגובה של שמונה מייל ובחזרתו אל הקרקע והחיבור עם הקאנטרי ביחד עם גראהם פרסונס, ב- The Flying Burrito Brothers. בשנים האחרונות הוא כבר חשב לפרוש מעולם המוזיקה. לא הייתה מאחוריו חברת תקליטים ולא היה לו כוח לשחק את המשחק. כל זה השתנה לאחר שקיבל שיחת טלפון מפתיעה מהמעריץ טום פטי שהציע להפיק לו אלבום. ב- Bidin’ My Time מתארחים שניים מחבריו מהבירדס, דיוויד קרוסבי ורוג’ר מקגווין. לצד חומרים מקוריים יש כאן מחווה ל-She Don’t Care About Time שכתב הציפור ג’ין קלארק וביצוע מחודש ל-The Bells of Rhymney שהבירדס הקליטו ב-1965 ומבחינת הילמן מדובר בשיר שמתאר בצורה הטובה ביותר את המהות של הלהקה. האלבום נחתם עם מחווה מרגשת ל-Wild Flowers של פטי שהלך לעולמו במפתיע פחות משבועיים לאחר צאתו.

 Bidin’ My Time | Wildflowers | Bells of Rhymney

Chris Robinson Brotherhood – Barefoot in the Head

Silver Arrow Records ‎

נראה שבשנים האחרונות כריס רובינסון (Black Crows) לא נח לרגע. הלהקה הנוכחית שלו, Chris Robinson Brotherhood, עם הגיטריסט ניל קאסל, חתומה על שני אלבומים ואי.פי בשנתיים בלבד לצד אלבומי הופעה שהוקלטו ונערכו על ידי בטי קנטור, הסאונדמנית המיתולוגית של הגרייטפול דד. לאחר שהתרחקתי קצת מעבודת האולפן שלהם בשנה האחרונה, הגיע האלבום החדש, Barefoot in the Head שהחזיר אותי הביתה – אולי משום שהוא מושך לכיוון קצת שונה. רובינסון הנחה את חברי הלהקה להגיע לאולפן רק עם כלי נגינה וציוד שהם לא השתמשו בו באלבומים הקודמים ובהופעות, והג’אמים הארוכים שאפיינו את הסאונד של הלהקה הצטמצמו לשירים קצרים יותר. ויחד עם זאת החופש והאווירה הקוסמית לא הלכו לאיבוד. משיר הפתיחה הFאנקי, Behold the Seer ועד Good to Know שחותם את האלבום, הגרוב והנשמה של רובינסון לגמרי שם ו-CRB ממשיכה בדרכה את הרוח החופשית של הגרייטפול דד.

If you want to keep your engine humming. keep your eyes wide ahead and don’t look back

Full Album

GoseplbeacH – Another Summer of Love

Alive Records

את גוספלביץ’ זכיתי לראות הקיץ בפסטיבל גרין מן שבו הם אירחו את זמרת הקאנטרי מרינדה ריצרדס. כמה ימים לאחר הפסטיבל ראיתי אותם בהרכב מצומצם בהופעה אינטימית בלונדון שהוביל הסולן, הגיטריסט והמייסד של ההרכב, ברנט ריידמייקר (The Tyde, Beachwood Sparks). שמו של אלבומם השני אמנם קורץ לקיץ האהבה של 67, אך הסאונד שלו ממוקם בעיקר בעשור שמגיע לאחר מכן – מהמדבר הרחב והקסום דרך האורות הנוצצים של העיר, מגראהם פרסונס ועד טום פטי, מהפנטזיות של הרוקנ’רול ועד לנקודת השבירה ולבדידות, מהנדודים אל הבית.

 You’re Already Home | Strange Days | Hangin’ On

Gregg Allman – Southern Blood

Rounder

מצבו הבריאותי של גרג אולמן, חלוץ הרוק הדרומי, ידע עליות ומורדות בשבע השנים האחרונות, מאז השתלת הכבד שעבר בתחילת העשור. בזמן שהחל לעבוד על אלבומו החדש ב-2016 סרטן הכבד חזר, ואולמן הבין שזמנו הולך ואוזל. הוא חבר למפיק המפורסם דון ווס להקלטת אלבומו אחרון באולפני Fame המיתולוגיים במאסל שולס שבאלבמה. זו הייתה בשבילו סגירת מעגל להקליט באולפנים שמהם יצאו כל כך הרבה להיטי סול ורית’ם אנד בלוז. במקום שאחיו המנוח, הגיטריסט דואן אולמן, החל את דרכו כנגן אולפן לצד אגדות סול כמו ווילסון פיקט ו-קלרנס קרטר, ובאותו מקום שה-Allman Brothers Band התחילו את דרכם.

האלבום Southern Blood מורכב כמעט כולו ממחוות: Going Going Gone שדילן הקליט עם הבנד, Black Muddy River של הגרייטפול דד, Once I Was של טים באקלי, I Love The Life I Live של ווילי דיקסון וBlind Bats and Swamp Rats של ג’וני ג’נקינס – מתוך האלבום Ton-Ton Macoute! שבו ניגן דואן. עוד סגירת מעגל.

גרג אולמן הלך לעולמו במאי, בגיל 69, כארבעה חודשים לפני צאת האלבום. הוא לא זכה לראותו אותו יוצא לאור אך הספיק להיפרד מאיתנו. הפרידה והסוף נוכחים לאורך כל הדרך, מהשיר הראשון שבו הוא שר, “I hope you’re haunted by the music of my soul when I’m gone”, דרך השירים שהוא בחר לבצע ועד הדואט עם ג’קסון בראון שחותם את האלבום. בראון כתב את Song for Adam לחבר שמת וכשגרג שר אותו הוא למעשה נפרד שוב בפעם האחרונה מאחיו דואן, שמותו הטרגי בתאונת אופנוע בגיל 24, רגע לפני ההצלחה הגדולה של האחים אולמן, נשאר תמיד פצע פתוח.

 My Only True Friend | I Love the Life I Live 

Hand Habits – Wildly Idle (Humble Before the Void)

Woodsist

גם אם לא שמעתם את השם מג דאפי, יש סיכוי ששמעתם אותה – כלומר את הגיטרה שלה. בין אם זה כחלק מלהקת הליווי של קווין מורבי או באלבום האחרון של The War on Drugs שהשכילו לרתום את כישוריה.

בזמן שהייתה בדרכים בשנים האחרונות היא החלה לגשש את דרכה העצמאית והקליטה את שיריה באזור הרי הקטסקילס מעוררי ההשראה (קרוב לעיר הולדתה בניו יורק) ובלוס אנג’לס שבה היא מתגוררת בימים אלו. קל מאוד להישאב פנימה אל אלבום הבכורה שלה, שראה אור תחת השם Hand Habits, עם הגיטרות העדינות וקולה המרחף והרך של דאפי שנטמע בתוך הצלילים. לאורך האלבום יש גם שלושה קטעי מעבר קצרים שבהם שלוש משוררות מקריאות את שיריהן כשקולן מתמזג לעיתים אל שלל האפקטים של הגיטרה של דאפי. “אני שרה לך את זה ברכות, זה כל כך מפחיד” היא שרה ב- Flower Glass שפותח את האלבום. “כשאני אוחזת בך כמו פרח, אוחזת בך כמו שעון חול, אני אוחזת בך כאילו שאתה הדבר היחיד שאליו אני כמהה”.

 Demand It | Book on How to Change 

Hiss Golden Messenger – Hallelujah Anyhow

Merge

אומרים שעטיפות אלבומים כבר פחות משמעותיות מבעבר, אולם העטיפה של האלבום הזה הצליחה להרחיק אותי ממנו למשך כמה שבועות. חששתי שחוסר האסתטיות שלה חלחל לתוך המוזיקה של M.C Taylor האיש מאחורי Hiss Golden Messenger. גם קצב העבודה האינטנסיבי שלו הוסיף לחששות אולם הן התפיידו כשהמוזיקה החלה להתנגן. M.C Taylor הוא עדיין אחד מאמני הפולק-אמריקנה הטובים שפועלים היום, הוא כותב שירים רגיש והמוזיקה שלו היא פילטר של אופטימיות ואהבה. ההשפעות המוזיקליות שלו נוכחות מאוד במוזיקה והפעם גם בשמות השירים, מ-Domino שגורם לך להיזכר ב-His Band and the Street Choir של ואן מוריסון, דרך Caledonia, My Love ששולח אותך אל הביג פינק של הבנד ועד ל- Gulfport You’ve Been on My Mind שמזכיר מיד את דילן. המילה “חשכה” חוזרת כמה וכמה פעמים לאורך האלבום, ואם דילן שר שגשם כבד עומד ליפול אז טיילור שר על גשם כבד יותר. אך הוא לא נכנע לצד האפל – “אני לא פוחד מהחשיכה” הוא שר בשיר היא הפתיחה, “היא רק סוג אחר של אור”. הללויה, בכל אופן – זה המסר.

Full Album 

Iron & Wine – Beast Epic

Sub Pop

אחרי 15 שנה בשטח, סאם בים הוציא השנה את אחד מאלבומיו הטובים ולדבריו, הוא גם האלבום האישי ביותר שלו. הוא חזר אל הלייבל Sub-Pop שגילה אותו לפני 15 שנים ומעבר לסגירת המעגל הזו, Beast Epic אף מזכיר את החומרים הראשונים שלו. כשהוא נשאל על כך בראיון ל-Under the Radar הוא השיב שזה נשמע כך מכיוון שהוא ניגש לעבוד על האלבום בלי שום רעיון בראש. הוא כתב בזמן הפנאי בשביל הכיף ואם זה מזכיר את החומרים המוקדמים שלו זה משום שהפעם הוא הרפה ולא ניסה לדחוף את עצמו למצבים של חוסר נוחות. טבעיות היא אולי המילה המתאימה ביותר לתאר את האלבום הזה. בים נשמע כאן נינוח, השירה שלו במיטבה, השירים מהורהרים ופגיעים אך מלאים בתקווה ובחום, והעיבודים מינימליסטיים ונקיים. לפעמים פחות זה יותר.

Call it Dreaming | Thomas County Law | Full Album

Jake Xerxes Fussell – What in the Natural World

Paradise of Bachelors

לפני כשנתיים התאהבתי באלבום הבכורה של הגיטריסט ג’ייק (שם אמצעי שמקשה על שדרני רדיו) פאסל שהופק על ידי גיטריסט אהוב אחר (וגם דד-הד) בשם וויליאם טיילר. פאסל גדל בג’ורג’יה  ובהמשך עבר למיסיסיפי ולצפון קרולינה – והמוזיקה שלו חייה את הדרום של ארצות הברית, אבל לא באופן נוסטלגי אלא מחיבור עמוק ואותנטי. מהקואן בשיר “האם ראית פעם אפרסקים גדלים על גפן של בטטות”, דרך הנופים שהוא מצייר ב-Pinnacle Mountain Silver Man. מדמותו של “איש הרהיטים” ועד כורי הפחם, ה-Canyoneers, גובי חובות, מחפשי אוצרות, והרפתקנים שמפליגים בעולם. מהלחן החדש ל-Bells of Rhymney ועד הביצוע ל-Jump for Joy, שמזוהה עם דיוק אלינגטון. יש מעט מאוד אמנים שיכולים להישמע אמינים ב-2017 כשהם פותחים שיר במשפט כמו: Come listen and i’ll tell a tale – פאסל הוא אחד מהם והמוזיקה שלו נוגעת בלב של אמריקה.

 Full Album 

James Elkington – Wintres Woma

Paradise of Bachelors

הגיטריסט ג’יימס אלקינגטון צמח ב-Paradise of Bachelors, לייבל הפולק והאמריקנה המעולה ולאורך השנים ניגן עם אמנים כמו ריצ’ארד תומפסון (Fairport Convention), מייקל צ’פמן, ג’ף טווידי (Wilco) וסטיב גאן. אחרי קילומטראז’ ארוך הוא עבר לקדמת הבמה והוציא השנה את אלבום הבכורה שלו, Wintres Woma. המשמעות של שם האלבום היא “הסאונד של החורף” והוא זורק אותך אחורה אל שנות השישים-שבעים באנגליה עם סאונד חורפי, אינטימי ומלנכולי. מעבר לפריטות הגיטרה המורכבות והקסומות אלקינגטון מתגלה גם ככותב שירים מוכשר. והנה בונוס מחוץ לאלבום: תקשיבו לסולו שהוא נותן כאן ב-California Stars עם ווילקו.

Sister of Mine | Wading the Vapors 

Julie Byrne – Not Even Happiness

Ba Da Bing!

אחד הרגעים המרגשים שהיו לי בפסטיבל גרין מן בקיץ היה הופעתה של זמרת הפולק ג’ולי ברן. היא הופיעה ביום השלישי והאחרון של הפסטיבל על הבמה הקטנה, לאחר הופעתו של מייקל צ’פמן. בהפסקה בין ההופעות הייתה הפוגה קלה בגשם שאפשרה לי לחכות בסבלנות בשורה הראשונה. השמיים האפורים והטפטוף הקל היו התפאורה המושלמת להופעה שלה ומהשורה הראשונה יכולתי לראות עד כמה היא מתרגשת ואיך היא פורטת בעדינות על הגיטרה, לעיתים נראה כאילו היא רק מלטפת את המיתרים. ההופעה של ברן העבירה היטב את התחושה האינטימית והחלומית של אלבומה השני Not Even Happiness עם שירים כמו Sleepwalker, Morning Dove ו-Melting Grid, האהוב עלי באלבום. בתחילת השנה האלבום הזה ליווה רבות את השעה הראשונה של טיסת בוקר ז”ל ברגעים המטושטשים האלה שבין שינה לערות.

Natural Blue | Melting Grid | Follow My Voice

Kacy & Clayton – The Siren’s Song

New West Records ‎

הזמרת קייסי אנדרסון והגיטריסט קלייטון לינטיקום הם בני דודים וחברי ילדות שגדלו ביחד בקהילה קטנה ב-Wood Mountain Uplands בססקצ’ואן שבקנדה – במרחק של חמש שעות נסיעה מחנות התקליטים הקרובה ביותר. במשך שנים הם ניגנו שירי פולק והופיעו בעיקר בפאבים ובהמשך בפסטיבלים עד שהוציאו את אלבום הבכורה שלהם ב-2013. לאחר שחיממו את Wilco בקיץ שעבר, ג’ף טווידי לקח אותם תחת חסותו והפיק את The Siren’s Song, אלבומם הרביעי שהוקלט כולו בלייב באולפנים של ווילקו בשיקגו בהרכב של ארבעה נגנים. מהסינגל הראשון שגם פותח את האלבום The Light of Day דרך Just Like a Summer Cloud היפיפה, ו-A Certain Kind of Memory שלרגע מזכיר את הפתיחה של Something on your Mind של קרן דלטון ועד לסיום באווירה הפנטנגלית עם שיר הנושא ו-Go and Leave Me. זה אלבום פולק-קאנטרי עדין וקליל עם סאונד חם, אלבום שגורם לך להרגיש בבית ולהתחבר אליו כבר מההאזנות הראשונות.

Just Like a Summer Cloud | The Light of Day | Full Album

Kevin Morby – City Music

Dead Oceans ‎

באלבומו הקודם, Singing Saw, שראה אור בשנה שעברה, יצא קווין מורבי לטיול בטבע. הוא נפתח במשפט “ציפורים יתאספו לצדי” ומסתיים ב-“אם את מוצאת מים אנא קראי בשמי, כבי אותי כמו אש, כסי אותי בגשם”. על עטיפת האלבום רואים את מורבי מטייל בחוץ כשהאורות של לוס אנג’לס בוהקים באופק. ב-City Music, אלבומו החדש, האווירה היא אורבנית ואת הסביבה הירוקה והפתוחה מחליפים הגוונים האפורים. מורבי כינה את האלבום: “מכתב האהבה המוקדש לאותן ערים שאיני יכול להיפטר מהן”. הוא נפתח עם הסינגל הראשון והקודר, Come to Me Now, שנכתב מנקודת מבטה של אישה מבוגרת ודמיונית בשם מייבל, שגרה באפר מנהטן. את רוב הזמן היא מעבירה לבדה בבית והיא פותחת את התריסים רק כשהלילה מגיע. חלק מהשירים מתכתבים עם הצליל הגראנג’י יותר של מורבי והרגעים האינטנסיביים יותר של העיר, כמו Crybaby והשיר הקצר באלבום, “1234” שהוא מעין מחווה לחברי להקת הראמונס.

על שיר הנושא, City Music, סיפר מורבי שהוא ניסה לכתוב מילים פשוטות ככל הניתן, כדי להעביר לנו את התחושה שהמוזיקה מייצגת עבורו – “כמו לצעוד לבד בעיר פוטוגנית ולהתכנס בעולמך בזמן שאתה מוקף בכל כך הרבה אנשים”. בפעמים הראשונות שהאזנתי לאלבום קצת הלכתי לאיבוד והחיבור אליו לא היה מהיר כמו באלבום הקודם, אך לאט לאט מצאתי את הדרך. וגם בתוך העיר הגדולה והמנוכרת, המוזיקה של מורבי היא נקודת מפלט.

*וחוץ מזה, מורבי השיק השנה את הלייבל Mare שיושב תחת Woodsist (הלייבל של הרכבו הקודם Woods). האלבום הראשון שיצא בלייבל בהפקתו של מורבי הוא Living Water של שנון ליי והאלבום השני הוא First Songs של אנה סנט לואיס.

City Music | Downtown’s Lights | Aboard My Train

Mavis Staples – If All I Was Was Black

Anti-

בשנה שעברה הוציאה מייביס סטייפלס את האלבום Living on a High Note בהפקתו של M.Ward והשנה היא חזרה לעבוד עם ג’ף טווידי מווילקו, שהפיק שניים מאלבומיה, כולל You Are Not Alone, שזיכה אותה בגראמי בקטגורית האמריקנה ב-2010. כשהיא התחילה לעבוד עם טווידי, אובמה היה נשיא טרי ועבור מייביס ששרה על חירות וליוותה את הדרשות של מרתין לותר קינג עם משפחתה, הסטייפל סינגרס – זו הייתה התרגשות גדולה. באקלים הפוליטי הנוכחי נשמע לעיתים שמייביס צריכה לגייס יותר כוחות כדי להמשיך לשמור על אופטימיות והיא מצליחה לעשות זאת עם השירים החדשים שכתב עבורה טווידי. בגיל 78, אחרי למעלה משישה עשורים בדרכים מייביס ממשיכה להפיץ אור ואהבה וכמילות השיר – לבנות גשרים.

Full Album

Michael Chapman – 50

Paradise of Bachelors

“הם אומרים שישו שומר עליך, לא ראיתי שום דבר מזה כאן. ראיתי רק אנשים זועמים, ראיתי רק אנשים פוחדים”, כך שר המוזיקאי הבריטי הוותיק מייקל צ’פמן ב”ממפיס בחורף”, שנשמע כמו פסקול אפוקליפטי לדרום של ארצות הברית. צ’פמן כבר ביקר בממפיס בשנות ה-70 והקליט שם חלק מהאלבום Savage Amusement, בהמשך הוא הוציא שני אלבומים שנקראים “אמריקנה”, אולם אלבומו החדש הוא הראשון שהוקלט במלואו בארה”ב ולפי צ’פמן זה ה-אלבום האמריקאי שלו. יש כאן שילוב של שירים חדשים לצד שירים מהקטלוג הרחב של צ’פמן, שמלווה בנבחרת של מוזיקאים צעירים ומוכשרים – הגיטריסט סטיב גאן שגם הפיק את האלבום ביחד עם ג’יימס אלינגטון (ג’ף טווידי), Nathan Bowles (מ-Pelt), ג’ייסון מאהר (No-Neck Blues Band) וג’ימי סייטאנג (Rhyton). בחלק מהשירים משתתפת הזמרת ברידג’ט סיינט ג’ון, בת דורו של צ’פמן. שיתוף הפעולה הזה וההפקה של גאן מעניקים זריקת אנרגיה חדשה למוזיקה של צ’פמן וגם השירים הישנים שלו מתקופות שונות משתלבים זה לצד זה כמעין פסקול לנסיעה לילית במזג אוויר קודר. בדרך הוא אפילו עוצר בראש פינה, עם ביצוע חדש לקטע האינסטרומנטלי שהקדיש לאהוד בנאי שאיתו הוא הופיע כאן כמה פעמים ויחד הוציאו אלבום משותף. בתחילת השנה חגג צ’פמן את יום הולדתו ה-76 ולאחר 50 שנה בשטח הוא ממשיך את הדרך המיוחדת שלו, נוסע בשבילים הצדדים עם רעב תמידי ליצירה ולהתחדשות.

Memphis in Winter | Sometimes You Just Drive

Molly Burch – Please Be Mine

Captured Tracks

מולי ברץ’ היא זמרת ג’אז בהכשרתה המקצועית אולם לדבריה, מעולם לא היה לה ביטחון לכתוב שירים ולכן החשיבה את עצמה קודם כל כזמרת מבצעת, עם השפעות כמו פטסי קליין, בילי הולידיי ונינה סימון. פרידה אחת קשה ותקופה מדכאת באוסטין שבה היא הרגישה די אבודה ובודדה הובילו אותה לכתוב את השירים שבסופו של דבר הוקלטו ביום אחד בלבד. אלבום הבכורה שלה הוא כנראה האלבום הרומנטי ביותר ששמעתי בזמן האחרון – עשרה שירי אהבה ושברון לב עטופים בסאונד רטרו לפופ של שנות השישים ולהרכבי נשים בפרט עם אווירת סרף מעושנת והשירה המהפנטת של ברץ’.

Please Be Mine | Downhearted | Wrong for You

The Proper Ornaments – Foxhole

Slumberland Records

אלבום שני להרכב הלונדוני עם השם הדי מגניב, The Proper Ornaments, בהובלתם של ג’יימס הור (חצי מהצמד Ultimate Painting) ומקס אוסקרנולד. המוזיקה שלהם נמצאת עמוק בשנות השישים בין הביטלס, לפינק פלויד ולוולווט אנדרגראונד וגם השמות של שירים כמו Memories. 1969, Back Pages ו-When We Were Youngs שוחים בנוסטלגיה. אין פה בשורה חדשה אלא פשוט אסופה של שירים יפים, אינטימיים ומלנכוליים –  כאלה שתרצו לחבק חזק בחורף.

 Full Album 

Real Estate – In Mind

Domino

האזנתי לאלבום הזה בפעם הראשונה תוך כדי הליכה בשדות מחוץ לקיבוץ ומהר מאוד המוזיקה התמזגה עם הנוף ועם קצב ההליכה. בשלב מסוים נכנסתי למטע האבוקדו החשוך כשברקע התנגן Two Arrows, השיר הארוך באלבום שמסתיים בריחוף אינסטרומנטלי יפה. ובעודי שוקע בתוך הצלילים פתאום נפסק השיר בצורה בוטה – כאילו מישהו כיבה את המוזיקה בבת אחת והחזיר אותי למציאות. זה היה רגע מבהיל, קפצתי במקום והסתכלתי מסביב לראות שהכבל של האוזניות לא ניתק ושאין אף אחד מאחורי. מאז כבר למדתי מתי בדיוק השיר הזה נפסק, אולם הרגע הקטן הזה במטע תמצת את החוויה של Real Estate באלבום הזה ואת האופן שבו המוזיקה שלהם שואבת אותך פנימה.

Darling | Stained Gladd | Two Arrows

Rhiannon Giddens – Freedom Highway

Nonesuch Records

במרץ 1965, ימים ספורים לאחר צעדות המחאה המפורסמות מסלמה למונטגומרי באלבמה שהוביל מרתין לותר קינג, הופיעה להקת הסטייפל סינגרס בכנסיית נצרת החדשה בשיקגו. בהופעה הזו הם ביצעו לראשונה את השיר Freedom Highway שנכתב בהשראת המצעדים האלו. בסופו של השיר אומר אב המשפחה המוזיקלית פופס סטייפלס שהוא רוצה להגיע אל הבית המיוחל בגן עדן, אך הוא גם רוצה ליהנות כאן למטה והוא מקווה שיזכה לראות את הימים האלה. יותר מ-50 שנה אחרי, ריאנון גידנס ממשיכה לצעוד בדרך הזו ואלבום הסולו השני שלה מחטט בפצע הפתוח של החברה האמריקאית – מסיפורי העבדות, דרך המאבק לזכויות האזרח בשנות השישים ועד לימינו. הוא נפתח בשיר At the Purchaser’s Option שגידנס כתבה לאחר שנתקלה במודעה משנות השלושים של המאה ה-19 שהציעה למכירה אישה שחורה צעירה וציינה, כבדרך אגב, שיש לה גם תינוק בן תשעה חודשים שהוא לבחירת הקונה –  וזו תמצית האלבום. עם כל ההקשרים ההיסטוריים הרחבים, השירים של גידנס עוסקים קודם כל בגרעין המשפחתי, באמהות שחורות החרדות לעתיד הלא נודע של ילדיהם.

Freedom Highway | At The Purchaser’s Option | Come Love Come

This is the Kit – Moonshine Freeze

Rough Trade

אלבום רביעי להרכב של המוזיקאית הבריטית קייט סטייבלס בהפקתו הרגישה של ג’ון פאריש (פי.ג’י הארווי) ובהשתתפותו של ארון דסנר מדה נשיונל. גם זה אלבום שלקח לי זמן להתחבר אליו והופעה אחת בפסטיבל גרין מן היא כל מה שהייתי צריך כדי שהדלת תיפתח. יש פה שילוב מיוחד בין הבנג’ו של סטייבלס שמחבר אותה לפולק השורשי לבין הסאונד החם של כלי הנשיפה שזוכים לנוכחות גדולה באלבום הזה. אני אוהב במיוחד את הרגעים המרחפים והאיטיים יותר כמו שיר הפתיחה Bullet Proof ו- All Written Out in Numbers ו-Empty No Teeth.

Moonshine Freeze | Hotter Colder | All Written Out in Numbers

Tinariwen – Elwan

Anti-

חלוצי המוזיקה הטוראגית מצפון מאלי חזרו השנה עם אלבום שהוקלט בין ג’ושוע טרי בקליפורניה לבין דרום מרוקו. מבחינה מוזיקלית Elwan אינו שונה מקודמיו ומי שאוהב את הלהקה צפוי לקבל עוד מהסאונד המוכר שלה – האווירה המדיטטיבית, השכבות של הגיטרות החשמליות והפעימות של המדבר במצבי הצבירה השונים שלו. גם כאן הטקסטים ממשיכים לבטא את המציאות הקשה של הטוראגים, את הכמיהה לבית ואת מאבקם לעצמאות. בין האורחים באלבום תוכלו לשמוע את קורט וייל, מרק לנגן ו- אליין ג’והנס מ- Queens of the Stone Age.

Ténéré Tàqqàl | Sastanàqqàm 

Trummors – Headlands

Ernest Jenning

כביש 66 המחבר בין שיקגו ללוס אנג’לס, זכה לכינוי “אם הכבישים” על ידי ג’ון סטיינבק. אותה דרך וותיקה ומיתולוגית מהווה מקור השראה גם לאלבום החדש של דייב לרנר ואן קנינגהם, צמד הפולק Trummors שפועל בניו מקסיקו. קווין בארקר (Vetiver, Fruits Bats) הפיק אותו, ג’רוויס טבנייר (Woods, Real Estate) הקליט וערך את המיקס, ומתארחים בו דן הורן (קאס מקומבס) ו-קייל פורסטר (Woods ו-Crystal Stilts). צלילי פדל סטיל גיטר והרמוניום מהולים בהרמוניות קוליות יפות מביאים איתם משב רוח משנות ה-70 של אמריקה הקוסמית.

Spanish Peaks | Full Albums 

VA – Resistance Radio

Columbia

תכירו את תחנת הרדיו החדשה, “Resistance Radio” – זו לא תחנה אמתית אלא חלק מהסדרה “האיש במצודה הרמה”. הסדרה, מבית היוצר של אמזון, מבוססת על ספרו של פיליפ ק. דיק מ-1962 שמציג היסטוריה אלטרנטיבית שבה מדינות הציר מנצחות במלחמת העולם השנייה. בעולם החדש שאחרי המלחמה ארה”ב מחולקת בין גרמניה הנאצית לבין יפן ואזור הרי הרוקי נשאר כטריטוריה ניטראלית בין המזרח למערב. באזור החיץ הניטראלי נמצאים גם המורדים שמפעילים את תחנת הרדיו המחתרתית. הפסקול של התחנה מורכב ממחוות לקלאסיקות משנות השישים (ליתר דיוק שירים שהוקלטו במקור עד ל-1962 השנה שבה מתרחשת העלילה) – שרון ואן אטן מבצעת את End of the World, בק את Can’t Help Falling in Love, ה-Shins את Taste of Honey, מייקל קיוואנוקה את Motherless Child וזה ניים דרופינג קצר מתוך 18 השירים שהוקלטו, רק כדי להמחיש את הרעיון שמדובר במחוות לנכסי צאן ברזל – שירים שכבר זכו לעשרות אם לא למאות גרסאות. זה עשוי להיות מתכון לעוד אלבום מחוות משעמם, אולם המפיקים Danger Mouse וסם כהן (קווין מורבי, בוב וויר) שנענו לאתגר הצליחו ליצור אלבום עם אווירה אחידה ומיוחדת – עם אותם מוזיקאים שמנגנים במרבית השירים וסאונד אנלוגי וחם. התוצאה היא אלבום שבו גם שירים שמחים יותר במקור מקבלים גוונים אפלים, והתחושה היא שסוף העולם באמת קרב ונשארו רק הצלילים האלו כדי להתנחם בהם.

Full Album 

The War on Drugs – A Deeper Understanding

Atlantic

השירים של The War on Drugs מלאים בשכבות ובעושר ועדיין נשאר בהם הרבה מקום. מהרגע ששמעתי את הסינגל הראשון Thinking of a Place, שנפרש על פני 11 דקות, רציתי לקחת עוד כמה שאיפות ולנשום עוד סולו גיטרה שמתפתל בין היופי לכאב. זו מוזיקה שהומצאה לנסיעות לילה ארוכות בכבישים מהירים, נסיעות שמאפשרות לך להרהר ולזקק את המחשבות שלך. הפרפקציוניזם של אדם גרנדוסיל והאובססיביות שלו באולפן הולידו אלבום ענק – כזה שמחזיר את הכבוד לרוק הקלאסי. גרנדוסיל ציין בראיון לניו יורק טיימס את להקת ווילקו כמודל שאליו הוא שואף להגיע מבחינת הגישה, האוטונומיה של הלהקה, בסיס המעריצים והחיבור לשורשים.  A Deeper Understanding הוא תחנה חשובה בדרך לשם.

Thinking of a Place | Pain | Strangest Thing

Wooden Wand – Clipper Ship

Three Lobed Recordings

הנה פנינה שיכולתם לפספס בקלות השנה. את Wooden Wand, שם הבמה של ג’יימס טוט ג’קסון, גיליתי לפני כמה שנים די במקרה, ומיד הבנתי שמדובר במוזיקאי שמקליט המון ולא תמיד מסנן – מה שמשאיר לנו את העבודה לנבור בתוך הקטלוג המבולגן שלו. לעיתים הוא אף מפרסם הקלטות ביתיות בעמוד הבנדקמפ שלו ולאחר כמה שבועות מסיר אותן – שזה אולי ניסיון לייצר את המקבילה הדיגיטלית של מהדורה מוגבלת. בכל מקרה, Clipper Ship הוא אלבום מגובש ומופק יותר עם רשימת נגנים מכובדת כמו ג’ים בייקר (מ-Califone ו-Iron & Wind), נתן סלסבורג (שמנגן עם מייקל צ’פמן באלבום שנמצא ברשימה הזו), ג’יימס אלקינגטון (עוד גיטריסט מוכשר שמופיע ברשימה) וגלן קוטשי מ-Wilco. עם שירי פולק עדינים כמו School’s Out (אין קשר לאליס קופר), הראגה הארוכה יותר One Can Only Love ו-Mood Indica האינסטרומנטלי והאמביינטי שחותם את האלבום, מדובר ביצירה המלאה היפה ביותר של Wooden Wand. ותקשיבו לשיר הנושא, Clipper Ship – הוא נשמע כמו משהו שהיה יכול להשתלב בטבעיות באלבום הבכורה של דיוויד קרוסבי.

 Full Album 

סט II – ג’אז, פסיכדליה, גרוב, חלל

The Brian Jonestown Massacre – Don’t Get Lost

A Records

האלבום הזה די חמק מתחת לרדאר וחבל כי הוא מלא בהזיות טובות מבית היוצר של אנטון ניוקומב. דאב, ביטים, דרונים, גרוב כבד ואפל, המון השפעות של קראוטרוק וכמה שמות יצירתיים כמו Dropping Bombs On The Sun או Acid 2 Me Is No Worse Than War.

 Full Album 

Chris Forsyth & The Solar Motel Band ‎– Dreaming In The Non-Dream

No Quarter

הגיטרה המופרעת של כריס פורסייט מחברת בין הסאונד של ג’רי גרסיה, ל-Television ול-Neu ושולחת תדרים קוסמים. האלבום הזה כאן במיוחד בזכות קטע הנושא האינסטרומנטלי – 16 דקות מופרעות ואינטנסיביות של ביט מוטורי וגיטרה מתודלקת בווה-ווה. לבשו את חליפת החלל הנוצצת שלכם ובואו לרקוד!

 Dreaming in the Non-Dream

Chuck Johnson – Balsams

Vin Du Select Qualitite

פדל סטיל גיטר הוא כלי נגינה שפותח את שערי השמים והוא נמצא בלב האלבום של צ’ק ג’ונסון, אך לא מדובר באלבום פולק או קאנטרי, אלא דווקא באלבום אמביינטי. שישה קטעים אינסטרומנטליים  סינמטיים, איטיים ומרחפים ששולחים אותך לטיול בעולמות אחרים.

Full Album 

The Comet is Coming – Death to Planet (E.P)

Leaf

אל אלבום הבכורה של הטריו, The Comet is Coming, שיצא בשנה שעברה הגעתי באיחור, ולכן הוא לא נכנס לרשימה אלבומי השנה שלי, אך למזלי הגעתי אליו ואל הא.פי שיצא השנה מספיק מוקדם כדי לסמן את השם שלהם בתכניה של גרין מן. והם נתנו שם את אחת ההופעות הפסיכיות שראיתי בפסטיבל! למעשה זו הייתה בכלל מסיבה של ג’אז אלקטרוני, חללי וצלילים פרוגרסיביים מהעתיד עם כדורי אש שבקעו מתוך הסקסופון של קינג שבקה (Shabaka Hutchings) בכל נשיפה ונשיפה.

Full Album 

El Michels Affair – Return To The 37th Chamber

Big Crown Records

ליאון מיקלס הוא אחת מדמויות המפתח בתחיית הסול-Fאנק בניו יורק בשנות ה-2000. הוא ליווה את זמרת הסול שרון ג’ונס ז”ל וה-Dap Kings בהופעות ובהקלטות במשך שבע שנים ובזמן הזה החל לעבוד על הקלטות משלו באולפן הביתי והקים את El Michels Affair. אלבום הבכורה שלהם מ-2004 וההפקות המושקעות של מיקלס הובילו אותם להופיע עם רייקון מ-Wu Tang Clan – מופע שהתרחב לטור שלם שבו הם ליוו את חברי השבט. ההופעות האלה הולידו את אלבומם השני, Enter the 37th Chamber עם מחוות אינסטרומנטליות ופרשנויות חדשות לקטעים של וו טאנג קלן דרך פילטרים אנלוגיים של סול סינמטי ופסיכדליה כבדה. מאז מיקלס עזר לייסד את ה-Menahan Street Band (ההרכב שליווה את צ’רלס ברדלי שהלך לעולמו השנה), עבד עם אלו בלאק ואדל, הופיע עם ה-Black Keys והשתתף באלבום Locked Down שדן אורבך הפיק לד”ר ג’ון וגם ב-Arcs, הרכב הצד של אורבך. שמונה שנים אחרי הגיע אלבום ההמשך, Return To The 37th Chamber עם ביצועים חדשים למוזיקה של וו טנג קלן – והוא מלא בגרובים פסיכדליים, ריפים כבדים והזייתיים וביטים שורטים.

Full Album

Floating Points – Reflections – Mojave Desert

Luaka Bop

רגע לפני שהמוזיקאי, המפיק והדי.ג’י הבריטי, סם שאפרד והפרויקט שלו Floating Points הגיעו לסיבוב הופעות בארצות הברית ב-2016 הם עצרו במדבר מוהאבי בקליפורניה להתאמן על שירי האלבום האחרון Elaenia. ה-Setting של המדבר הוביל אותם להקליט מוזיקה חדשה והתוצאה היא פחות אלקטרונית מהרגיל ויותר מג’ומג’מת – משהו ברוח המופע המיתולוגי של פינק פלויד בפומפיי.

 Silurian Blue | Kelso Dunes

Föllakzoid feat. J. Spaceman – London Sessions

Sacred Bones Records

טריו הפסיכדליה הצ’יליאני Föllakzoid ביקר אותנו השנה להופעה אחת די פסיכית בלבונטין. כמה שבועות לפני, לרגל יום חנויות התקליטים, הם הוציאו את London Sessions – שיתוף פעולה די מתבקש עם הפסיכונאוט ג’ייסון פירס (Spiritualized, Spaceman 3), שהוליד ביצועים מחודשים לשני קטעים שהופיעו במקור באלבומם האחרון והשלישי.

Full Album

Hampshire & Foat – Galaxies Like Grains of Sand

Athens Of The North

כשגרג פואט החל את דרכו כפסנתרן צעיר לפני כמה שנים וחיפש עבודה, אמו הפנתה אותו למודעת דרושים שפורסמה בעיתון מקומי באי וייט באנגליה, מאת להקה אנונימית בשם The Bees. גרג זלזל בהצעה של הלהקה המקומית שחיפשה קלידן ופנה לדרך עצמאית. מי שאייש בסוף את עמדת הקלידים היה וורן המפשיר. בינתיים, אמא של גרג פגשה את וורן וכל הזמן הקפידה לספר לבנה איזה בחור נחמד הוא ושהוא מופיע בכל העולם. רק כעבור כמה שנים נפגשו השניים והכימיה שנוצרה ביניהם הולידה את אלבומם המשותף, Galaxies Like Grains of Sand. המסע הגלקטי שלהם הוא פסקול שמיימי ועדין שמשלב בין פולק, ג’אז ומוזיקת Library. מהאלבומים הליליים היפים שיצאו השנה ואם הוא נגמר לכם מהר מדי אל תהססו להמשיך עם ה- Greg Foat Group.

Full Album

The Heliocentrics – The Sunshine Makers OST

Soundway

לפני כשנה ראה אור הסרט הדוקומנטרי The Sunshine Makers, שמספר את סיפורם של טים סקאלי וניק סאנד –  מהיצרנים והמפיצים הגדולים של לסד בשנות השישים. הם ראו את עצמם כשליחים של תרבות הנגד וכמטיפים שצריכים להפיץ את בשורת הלסד על מנת ליצור מהפכה תודעתית. בסרט ניתן לצפות בצילומים נדירים של המעבדות שלהם שטרם ראו אור קודם לכן, והוא גם מספק לקהל הצצה אל חייו של סאנד שהלך לעולמו לאחרונה בגיל 75. וקשה לחשוב על ליהוק טוב יותר של מוזיקה עכשווית לפסקול של סרט שעוסק בלסד מהצלילים הטריפים שה-Heliocentrics רוקחים.

Full Album

Jane Weaver – Modern Kosmology

Fire

סינתיסייזרים אנלוגיים, מקצבים מוטוריים וצלילים חלליים מרחיבי תודעה מלווים בשירה מהפנטת ומרחפת. המוזיקאית הבריטית ג’יין וויבר פעולת כבר שנים בשוליים בדרכה המיוחדת והעצמאית ו-Modern Kosmology הוא אלבומה השישי. באחד משירי האלבום מתארח מלקולם מוני, מי שהיה הסולן הראשון של להקת הקראוט-רוק הגרמנית, Can שמהווה מקור השראה גדול למוזיקה של וויבר. השראה נוספות היא הציירת והמיסטיקנית השוודית, הילמה אף קלינט, שהייתה מחלוצי האבסטרקט. קלינט הסתירה הרבה מציוריה ובצוואתה התירה לפרסם אותם רק כ-20 שנה לאחר מותה. וויבר קראה לקטע שפותח את אלבומה H>A>K, ראשי התיבות של שמה וגם עטיפתו מושפעת מהציורים של קלינט. וויבר אמנם לא מסתירה את יצירתה, אך קל מאוד לפספס אותה בין שפע המוזיקה החדשה שיוצאת.

 The Architect | Did You See Butterflies? | Modern Kosmology | Slow Motion

Kamasi Washington – Harmony of Difference

Young Turks

לפני כשנתיים הוציא הסקסופוניסט קאמאסי וושינגטון את אלבום הבכורה המשולש והמפלצתי שלו, שנפרש על פני קרוב לשלוש שעות והפך אותו לאחד השמות החמים בג’אז אך גם מעוררי המחלוקת. וושינגטון לא בדיוק מסתובב במעגלים המסורתיים של הג’אז, הוא מזוהה מאוד עם עולם ההיפ-הופ בעקבות תרומתו ל-To Pimp a Butterfly של קנדריק לאמר ושיתופי פעולה אחרים שלו. גם האלבום שלו יצא בכלל בלייבל של פליינג לוטוס ואת השם שלו תראו בכל מיני פסטיבליים שלא בהכרח מזוהים עם ג’אז. אבל לעזאזל עם התגיות והמחנות האלה – תקשיבו לקטע Trurh שעומד בבסיס האלבום של וושינגטון (שנולד בכלל מתערוכה). 13 דקות של יופי טהור.

 Truth 

King Gizzard & The Lizard Wizard & Mild High Club – Sketches of Brunswick East

ATO Records ‎ ‎

בתחילת השנה הודיע ההרכב האוסטרלי שהוא עתיד לשחרר לא פחות מחמישה אלבומים ב-2017! נכון לכתיבת שורות אלו יצאו ארבעה אך תהיו בטוחים שהם יעמדו במילה שלהם. הלטאות פתחו את השנה עם Flying Microtonal Banana בצלילי פסיכדליה מיקרוטונאלית, והמשיכו עם Murder of the Universe אלבום קונספט בשלושה חלקים עם סאונד כבד ופרוגרסיבי יותר שמלווה בספוקן וורד, והוא כנראה האלבום השאפתני ביותר שהם הוציאו השנה. ומכל הלטאות ששמעתי ב-2017, דווקא אלבומם השלישי, ביחד עם אלכס ברטין מ- Mild High Club הוא זה שהכי תפס אותי. Sketches of Brunswick East מציג את הגרסה הרגועה יותר של ההרכב. פחות פאז ויותר חליל צד, סאונד פחות אגרסיבי ויותר לייד-בק חולמני עם השפעות של מוזיקה אפריקאית, סול וג’אז, כולל שיר אחד שממש נשמע כמו הומאז’ לחלוץ הג’אז האתיופי מולאטו אסטטקה. בעוד ששאר האלבומים שהם הוציאו השנה מזכירים יותר את Nonagon Infinity מהשנה שעברה, האלבום הזה מתכתב יותר עם הסאונד של הלהקה ב-2015 ב- Paper Mâché Dream Balloon ו-River, והוא הוכחה נוספת ליכולת של הלטאות להחליף צבעים, למזג שלל השפעות וסאונדים ולהמשיך לחקור וליצור בקצב לא הגיוני.

Full Album

Wildflower – Wildflower

האלבום נטול העטיפה הזה מורכב מהקלטות אולפן והופעות של הטריו האנגלי Wildflower. ההשפעות הן הג’אז הספיריטואלי של ג’ון ואליס קולטריין, סן רא, פרעה סאנדרס ויוסף לטיף, ואלבום הבכורה שלהם מכיל 6 קטעים שנעים בין ג’אז מהפנט ומדיטטיבי עם גרוב מעושן לבין קטעים אינטנסיביים ומאתגרים יותר. את התקליט שלהם אפשר להשיג בהוצאה עצמית מצומצמת מאוד בבנדקמפ ושניים מחברי ההרכב, נגן הסקסופון והחליל אידריס רחמן והבסיסט ליאון בריצ’ארד, מנגנים במקביל בהרכב הג’אז, Ill considered, שהוציא שני אלבומים השנה.

Full Album

Yazz Ahmed – La Saboteuse

Naim Jazz

ההקלטות של האלבום הזה נפרשו על פני שלוש שנים בניצוחה של נגנית החצוצרה, הפלוגלהורן והמלחינה יאז אחמד ונבחרת גדולה של מוזיקאים, ביניהם גם קינג שבקה The Comet is Coming)). באלבומה השני והכפול, La Saboteuse, היא יוצרת עולם עשיר מלא בדמיון ובתשוקה, עם חיבור מכשף בין מוזיקה ערבית שמבטאת את השורשים שלה מבחריין, לג’אז ספירטואלי ולמוזיקה אלקטרונית. אחמד ליוותה את רדיוהד ואפשר למצוא פה גם מחווה שלה לשירם Bloom לצד המחווה ל- Organ של These New Puritans. כמו קאמאסי וושינגטון ו-The Comet is Coming שהוזכרו פה, גם היא חלק מתנועה שדוחפת את הג’אז קדימה ופותחת אותו לאוזניים חדשות.

Full Album

Zara McFarlane – Arise

Brownswood Recordings

המוזיקאית הבריטית זארה מקפרליין בשילוב מיוחד של מוזיקה אפריקאית, רגאיי וספירטואל ג’אז תחת הפקתו של המתופף מוזס בויד. עם Fussin’ & Fighting – הסינגל הראשון מהאלבום שהעיף לי את המוח, Silhouette המהפנט עם קינג שבקה (כן, זה שהוזכר גם בהמלצה הקודמת) והמחווה המרחפת שלה ל-Fisherman של הרכב הרגאיי, הקונגוס.

Full Album

ויש את זה גם בפלייליסט:

האזינו לתכניות סיכום השנה עם מוזיקה נוספת מ-2017 שלא נכנסה לרשימה הזו: