עשור למותה של אליס קולטריין – תכנית מיוחדת

ב-12 בינואר ימלאו עשר שנים למותה של אליס קולטריין וזה היה התירוץ להקדיש לה תכנית – משהו שרציתי לעשות כבר כמה זמן. בתכנית התארח המוזיקאי, יוחאי וולף שזכיתי להכיר בשנה שעברה עם אלבומו Decomposing Composers (ממליץ מאוד להאזין לו, לעקוב אחרי הבלוג שלו וגם לקרוא את מה שבן שלו כתב על האלבום). קשה למצוא חומרים על אליס קולטריין וזה המקום להודות לפרופ' למוזיקה פרנייה ברקמן ז"ל (Franya Berkman) שהמחקר המקיף שלה שפורסם בספר, Monument Eternal: The Music of Alice Coltrane ב-2010, סייע לי בהכנת התכנית.

רבים מכירים את השם אליס קולטריין כאלמנתו של הסקסופוניסט האגדי ג'ון קולטריין וכמי שניגנה בלהקתו, אולם פחות מדי קרדיט ניתן לה כיוצרת וכמולטי-אינסטרומנטליסטית מקורית ומוכשרת בזכות עצמה. היא נולדה ב-1937 בדטרויט בשם אליס מקלאוד, למדה מוזיקה מגיל צעיר וקיבלה חינוך מוזיקלי בפריז מהפסנתרן הגדול באד פאוול. את רוב שנותיה כנגנית צעירה היא העבירה בכנסיות של דטרויט – שם היא גם חוותה לראשונה את החיבור החזק בין המוזיקה לחוויה הדתית, מה שילווה את המוזיקה שלה לאורך כל הדרך. אחיה למחצה, נגן הבס ארני פארו, שניגן בין היתר עם יוּסֵף לטיף והיה אחד מהג'אסטים המוערכים בדטריוט, חשף אותה לעולם הג'אז.

במהלך סיבוב הופעות עם הרכבו של נגן הוויברפון טרי גיבס, שחימם את רבעיית ג'ון קולטריין, נפגשו השניים. הם נישאו ב-1962 ובתוך שלוש שנים הביאו לעולם שלושה בנים (לאליס הייתה גם ילדה מהנישואים הקודמים). למפגש שלה עם ג'ון הייתה השפעה עצומה על התפתחותה המוזיקאלית. הם הכירו בתקופה שבה החל ג'ון להתנסות במוזיקה אוונגרדית ורוחנית – בשנותיו האחרונות שבהן הוא הפך לגורו של הג'אז – גם בקרב הביטנקים וההיפים העתידים לבוא שרצו לחיות בחופשיות ובספונטניות כפי שהוא נשף בסקסופון. "ג'ון השפיע על כולם" היא ספרה בראיון, "אם היה לך מספיק מזל להיות בנוכחותו. הוא תמיד עודד אותך לבטא את עצמך עד הסוף. לא חצי דרך, את החוויה השלמה, את האמת של הכלי הנגינה שלך". הם בנו ביחד את הבסיס הרוחני שלהם – הלכו להרצאות, חלקו ספרים, הלכו למורים רוחניים ותרגלו מדיטציה. בתקופה סוערת בארה"ב הם חתרו לביטוי אישי טוטאלי ואותנטי.

אליס הצטרפה ללהקתו של ג'ון על הפסנתר וניגנה בכמה מאלבומיו. ביולי 1967 הוא הלך לעולמו בגיל 40 בלבד לאחר שחלה בסרטן הכבד. שנתיים אחרי, ביולי 1969 איבדה את אליס את אחיה למחצה, ארני פארו. בשלב הזה יצאה אליס לדרך חדשה כשהיא עדיין נישאת על כתפיו של ג'ון. בדרכה העצמאית היא גם אימצה את הנבל ככלי נגינה שהפך לאחד מסימני ההיכר שלה. הנבל מעולם לא היה כלי פופולארי בקרב ג'אזיסטים ואליס שאבה השראה מנגנית הנבל דורת'י אשבי. ג'ון החל להביע התעניינות בכלי בשנתו האחרונה והם אף הזמינו נבל בעבודת יד שהגיע אליהם רק לאחר מותו. אליס לימדה את עצמה לנגן על הנבל ואמרה שהנבל מסמל את עבורה את השקיעה והפסנתר את הזריחה. באלבום הבכורה שלה A Monastic Trio יש הרבה געגוע לג'ון ואליס שיתפה פעולה עם חמישית ג'ון קולטריין שעד לא מזמן היא הייתה חלק ממנה – בין הנגנים הם הסקסופוניסט פרעה סנדרס והמתופף עלי ראשיד.

מוזיקה מהמזרח הרחוק כבר החלה לצבור פופולאריות בארה"ב, אחרי הביקור המתוקשר של הביטלס בהודו עם אלבומיהם של אמנים כמו ראווי שאנקר ועלי אכבר חאן. ב-1970 החלה אליס להיפגש בניו יורק עם הגורו סוואמי סאטצ'ינדנדה, שכבר זכה למעמד של סלב – ג'ורג' הריסון העריץ אותו, קרול קינג תרמה לו שטחים להקמת אשרם, הוא סוקר לכתבה במגזין Life ואפילו פתח את פסטיבל וודסטוק בקיץ 1969. המפגש המטלטל איתו הוליד את אלבומה הרביעי והמוכר ביותר Journey in Satchidananda שהוקדש לו. באלבום הזה היא משלבת את הנבל והפסנתר עם עוד ועם כלי הנגינה ההודי – טמפורה. מיד אחרי ההקלטות יצאו השניים למסע בהודו ובסרי-לנקה ואליס לא ויתרה על הנבל ולקחה אותו להודו.

אליס הגדירה את המוזיקה שלה כמוזיקה רוחנית ולא כג'אז ולאחר ששבה מהודו ניתן לשמוע זאת יותר באלבומיה. היא אימצה את אורגן ה- Wurlitzer ככלי ראשי שתרם לסאונד הפסיכדלי שלה והחלה לשיר מזמורי דת ומנטרות הודיות. הסאונד באלבומים האלו הפך לעשיר ומיוחד יותר עם תזמורים והשפעות של מוזיקה קלאסית, במחוות למלחינים שאהבה כמו איגור סטרווינסקי ולאנטונין דבוז'אק.

באמצע-סוף שנות השבעים היא החלה להתרחק מעייני הציבור והקדישה את חייה ללימוד ולהדרכה באשרם ש- Vedantic Center באזור סנטנה מוניקה שבקליפורניה, תחת השם Turiyasangitananda. היא הפסיקה להוציא אלבומים דרך חברות תקליטים והקליטה מוזיקה באשרם ביחד עם תלמידיה ששרו איתה במקהלה. ההקלטות הללו נמכרו על גבי קסטות דרך האשרם. ב-2004 לאחר התעניינות מחודשת ביצירתה, היא הוציאה את אלבום האולפן הרשמי האחרון שלה, Translinear Light שהפיק בנה ראווי קולטרין. היא מתה זמן קצר לאחר מכן ב-12 בינואר 2007 בגיל 69 מכשל נשימתי ונקברה לצדו של ג'ון.


בשבוע הבא אעלה פוסט נוסף עם ההשפעות של אליס קולטריין על מוזיקאים צעירים ועם כמה מחוות לשיריה.

Tracklist:
1 . Journey In Satchidananda (Journey In Satchidananda)
2 . Peace On Earth (Live in Japan by John Coltrane)
3 . The Sun (A Monastic Trio)
4 . Gospel Trane (A Monastic Trio)
5 . Blue Nile (Ptah, the El Daoud)
6 . Stopover Bombay (Journey In Satchidananda)
7 . Oh Allah  (Universal Consciousness)
8 . Hare Krishna (Universal Consciousness)
9 . My Favorite Things (World Galaxy)
10 . Exerpt From The Firebird (Lord of Lords)
11 . Sri Rama Ohnedaruth (Lord of Lords)
12 . Bliss The Eternal Now (Illuminations with Carlos Santana)
13 . Spiritual Eternal (Eternity)
14 . Sivaya (Transcendence)
15 . Charanam (Turiya Sings)
16 . Sita Ram (Translinear Light)
17 . Satya Sai Isha (Translinear Light)

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *