יום התקליט – טור אורח

ושוב הוא מגיע אלינו… יום חנויות התקליטים. יוזמה מבורכת שהפכה למפלצת. ולא סתם מפלצת אלא אחת מרובת זרועות שדומה שמעסיקה את מפעלי הייצור במשך כל השנה ואפילו הקימה עליה מתנגדים בשנים האחרונות. בכל שנה רשימת ההוצאות המיוחדות מתארכת, נדמה שההדפסות המוגבלות הופכות מוגבלות יותר (למדינות מסוימות בלבד) ואיש לא יכול לנבא בדיוק מוחלט מה יגיע גם לארץ הקודש (ולא פחות חשוב- בכמה עותקים). חלק ניכר מההוצאות השנה מן הסתם לא יגיעו ארצה אבל רק ליתר ביטחון – הנה כמה המלצות על ריליסים מעניינים, מסקרנים, מצוינים או הזויים, ששווה לשים עליהם עין ואם אפשר- גם את המחט.

Bardo Pond – Acid Guru Pond

שיתוף פעולה מהחלומות ההלוצינוגנים ביותר בין שניים מהרכבי הפסיכדליה האקספרימנטלית הגדולים והוותיקים משני קצוות העולם – Acid Mothers Temple היפניים ובארדו פונד האמריקאים. כל קטע מקבל שם של צבע אחר והסינסטסיה חוגגת. יוצא כתקליט כפול בשני צבעים ב-1000 עותקים.

Third Power – Believe 1969

הוצאה מחודשת מבורכת לאלבום מצוין שיצא בלייבל Vanguard בתקופה הקצרה שבה הם התעסקו גם עם חוליגנים מדטרויט. בניגוד לקולגות כמו הסטוג'ס, ה-Mc5 או The Frost, "הכוח השלישי" היו Power Trio משובח , פרוע, מפתיע ובלתי מתפשר שניפק אלבום אחד בלבד של פסיכדליה כבדה אך מגוונת עם אנרגיה ממימד אחר וכתיבה מצוינת. הבלדות נפלאות כמו ההפצצות הכבדות והעיבודים מלאי השראה. תענוג לראות הוצאה רשמית שלו אחרי שנים שבהן התקליט הזה בוטלג בלי הפסקה. וכבונוס מקבלים איתו גם כרטיס להורדה עם עוד 11 קטעים שחלקם הגדול מעולם לא ראה אור שמש, כולל אאוט-טייקים וקטעים מהופעה בגרנד בולרום (!).

Dirty Three – Sad and Dangerous, Mysterious and Exciting

עוד שלישייה מלוכלכת אבל הפעם ממלבורן, אוסטרליה של תחילת שנות התשעים. הרכב פוסט-רוק אינסטרומנטלי מצוין (שכולל גיטריסט, כנר ומתופף!) שהקליט לא מעט אלבומים אבל אלו ההקלטות המוקדמות ביותר שלו והן ראו אור לראשונה כקלטת שנמכרה בהופעות ב-1992. מיקרופון שהוצמד לדלת, ארבעה ערוצים שרק שלושה מתוכם עבדו וקטעים ארוכים שמגלים ארצות חדשות. ב-1994 יצאה הקלטת ההיא בפעם הראשונה והאחרונה על גבי תקליט. ההוצאה המיוחדת ל"יום חנויות התקליטים" הנוכחי כוללת שני תקליטים ירוקים והיא הודפסה ב- 1000 עותקים.

Magazine – Once At The Academy

סוג של EP עם ארבעה קטעים. כ-24 דקות. על 45 סל"ד מתוך הופעות האיחוד המרגשות של מגזין ב-2009 בעיר הולדתם, מנצ'סטר. הווארד דיבוטו, בארי אדמסון, דייב פורמולה, ג'ון דויל ונוקו בקטעים בלתי נשכחים משלושת אלבומיהם הראשונים. כולל The Light Pours out of Me, Permafrost, Definitive Gaze וגם הגרסה ההיא לסליי סטון. יציאה קטנה אבל ממזרית. היא קנתה אותי עוד לפני שקניתי אותה.

(The Animals – We Gotta Get out of this Place (The Animals Radio & TV Sessions 1965

14 הקלטות חיות שמעולם לא ראו אור מתוך תכניות רדיו וטלוויזיה בשנה שבה האנימלס היו בשיאם. אין להקה אחרת מעידן הפלישה הבריטית שכל סינגל שהקליטה היה להיט גם באנגליה וגם בארה"ב והגרסאות החיות האלו מסקרנות במיוחד.

Bonnie Dobson- Take Me for a Walk in the Morning Dew

אלבום קאמבק במלוא מובן המילה (כמעט 40 שנה מאז אלבומה הקודם), בוני דובסון הייתה אחת מזמרות הפולק הראשונות והנפלאות שהסתובבו בווילאג' הניו יורקי בתחילת שנות השישים ומי שכתבה את השיר האפוקליפטי שכל להקה שלישית ביצעה בשנות השישים – Morning Dew. האלבום יוצא לראשונה על גבי ויניל ב-500 עותקים מושקעים במיוחד והוא התקליט הראשון שמוציא לייבל פולק חדש ומסקרן Hornbeam Recordings.

Buddy Guy & Junior Wells – The Criteria Sessions

באדי גאי (בקרוב אצלנו!) וג'וניור וולס הקליטו ביחד כמה אלבומים, אבל זה שהפיק אריק קלפטון באולפני קריטריה במיאמי באוקטובר 1970, הוא כנראה המפורסם מבניהם. ההוצאה המיוחדת הזאת כוללת 6 קטעים מההקלטות שלא יצאו עד היום.

עוד תקליטים מצוינים שמקבלים הוצאה מחודשת לכבוד יום חנויות התקליטים:

  • האלבום השני של Trafficמ- 1968
  • אלבום הפאנק המופתי של The Adverts שנקרא (Crossing the red sea with the adverts (1978
  • שני אלבומי ניאו-פסיכדליה פורצי דרך: (Miasma (1986 ו- (The Inner Marshland (1987 של The Bevis Frond הלא הוא ניק סאלומן. שניהם יוצאים בצבעים מרהיבים כיאה למוזיקה הסטונרית-פסיכית שהם מכילים.
  • גם אלבום הבכורה המעולה של דוקטור פילגוד (Dr. Feelgood) מ- 1975 – Down by the Jetty יוצא מחדש.
  • ותקליט כפול שכולל קטעים נבחרים מתוך תכניות הטלוויזיה של ג'וני קאש בסוף שנות השישים- קטעים שהיו זמינים רק בפורמט DVD. בתוכניות שהוא אירח הופיעו בוב דילן, ניל יאנג, קרידנס, דרק והדומינוס ורבים אחרים. עוד לא ראיתי את רשימת השירים שנבחרו לאוסף הכפול אבל מי שראה את מארז ה-DVD הזה יודע שרע זה לא יכול להיות 🙂
  • שני סינגלים "7 מעניינים במיוחד: הראשון כולל את ה-Peel Sessions של בלונד רדהד (Blonde Redhead) – שני קטעים בסך הכל, למעשה הקטעים היחידים אותם הקליטו לג'ון פיל, האיש שגרם להם להמשיך לנגן ביחד כשכבר כמעט התייאשו.
  • הסינגל השני כולל שני שירים של טאונס ואן זאנדט המנוח שהקליט בביתו ג'יסון מולינה המנוח ומעולם לא ראו אור. הם נשלחו על ידי מולינה לידידו הצייר והמאייר וויליאם שאף שתרם את העטיפה שמולינה (Electric Magnolia, Songs ohia) ביקש לעצמו.. מרגש

ולסיום: עוד תקליט שיצא ממש לאחרונה ודווקא לא אקסקלוסיבי ל-RSD כך שהוא זמין לכל דיכפין.

The Charlatans –The Limit of the Marvelous

charlatans_72dpi

לשארלטנס מסאן פרנסיסקו יש מקום של כבוד בין דפי היסטוריית הרוק, אם כי בזמן אמת הם הוציאו אך ורק תקליטון אחד, וגם הוא התחרבש ברגע האחרון עקב החלטה שרירותית של חברת התקליטים שלהם (שבחרה להוציא שיר שהם תיעבו על פני השיר שהם בחרו בעצמם להוציא- "קודאין בלוז"). אבל יש לא מעט הקלטות של השארלטנס ורובן יצאו עד היום רק על בוטלגים ולבסוף, גם על דיסק נפלא שהוציאה חברת Big Beat הבריטית (מבית Ace) באמצע שנות התשעים. זו הפעם הראשונה שההקלטות החשובות האלו (הטובות שבהן) שהוקלטו בין 1965 ל-1968, יוצאות על גבי תקליט (בצבע בורגונדי, לא פחות.) והן משרטטות את ימיו המוקדמים ביותר של הקשר בין ל.ס.ד למוזיקה במפרץ סן פרנסיסקו בשנות השישים. אל תטעו, השארלטנס לא היו להקה פסיכדלית למהדרין, אם כי גם להם הייתה זווית הזויה במיוחד. היה להם חזון אמנותי ללהקת פולק/ ג'אג (jug)/ ג'אז/בלוז/קאנטרי-רוק מחושמלת והפן הפסיכדלי ביצירתם השתקף בעיקר בתפיסתם את המוסיקה כשדה מחקר בלתי נפרד לחוויה ההלוצינוגנית. במובן זה השארלטנס היו הראשונים. איש לא יכול לקחת את זה מהם. כשהביטלס עוד צעקו "הצילו" הם כבר מזמן נגנו על ל.ס.ד מול קהל, הם היו הראשונים שיצרו פוסטרים הזויים להופעות שלהם, הראשונים שהוחתמו ע"י חברת תקליטים בגלל שהם נראו אחרת, הראשונים שניסו לשווק את עצמם בצורה שהקדימה לחלוטין את זמנה, אם כי לזמנה נראתה בוודאי ארכאית-משהו – אופנת מערב-פרוע ויקטוריאנית מסוגננת מעידן שחלף לו זה מכבר.

השארלטנס "המציאו" למעשה בשלושה חודשים במסבאת ה"כלב האדום" בוירג'יניה סיטי, נבאדה את מה שכונה מאוחר יותר The Hippy Rock Dance – כלומר, להקה מנגנת (על אסיד) כשמולה רוקדים צעירים שגם הם מתודלקים. כמה עיתונים קראו לזה אז"Gold Rush rock" , מונח שנדמה שקולע בול היכן ש"פסיכדלי" נכשל. שכן הכנופיה הזו ניגנה מוסיקה שלא הייתה נשמעת יוצאת דופן במיוחד לנוסע בזמן שהיה נוחת בכלב האדום מפריסקו הוויקטוריאנית של 1855. זאת בהנחה שגם היה שותה משהו ואולי ממתיק עם איזו קוביית סוכר. בחודשים מוקדמים אלו של קיץ 1965 נהרו יודעי הדבר הסקרנים מסן פרנסיסקו עצמה עד לנבאדה, כדי לראות את השארלטנס. ביניהם היו גם ביל גראהם, לימים מפיק הרוק הגדול ביותר באמריקהף ואלטון קלי, מאמני הגרפיקה הפסיכדלית החשובים ומיוצרי הפוסטרים הראשונים בעיר וצ'ט הלמס, מי שייקח את רעיון ההיפי רוק-דאנס שלב אחד קדימה ויקים למען קידומו את מועדון האבאלון בסאן פרנסיסקו. הלהקה כללה את דן היקס, מייק ווילהלם, ריצ'ארד אולסן, מייק פרגוסון וג'ורג' האנטר, היחיד שלא באמת ידע לנגן על כלי מוזיקלי אבל בגללו ובגלל חזונו האמנותי קמה הלהקה הזאת. ב-1969 הלהקה כבר התפוררה וליין אפ שונה הצליח להוציא אלבום שלם אבל ההקלטות המוקדמות הללו מציגות את הלהקה המקורית בצורה המקיפה והיפה ביותר עד כה. התקליט הזה מומלץ בחום לחובבי פולק-רוק, בלוז, פסיכדליה וקאנטרי-רוק עם סקרנות היסטורית.

אורי ב"ש מנהל באהבה את חנות התקליטים השריטה בקיבוץ מעברות והתקליטים המוזכרים כאן יהיו זמינים בשריטה ובחנויות תקליטים נוספות שלוקחות חלק ביום התקליט. זהו טור ראשון מתוך מדור חדש שבו ימליץ אורי על דברים טובים וחדשים/ישנים מעולם הוינילים. ביום שישי הקרוב (15.4) ב- 14:00 יתקיים האירוע המסורתי של חנות התקליטים "השריטה". האירוע מתקיים בהתנדבות מלאה של כל המשתתפים והכניסה אליו חופשיה. בין האמנים שיופיעו השנה הם נועה בביוף, Tree, The Basement Blues Band, ירדן אליאב, מתן אשכנזי והיונקים הבלתי-מזיקים ו- Zeng. כותב שורות אלו יתקלט בין ההופעות. אין איוונט בפייסבוק ואתם מוזמנים לפנק בכיבוד. עיצוב הזמנה: פייר קליינהאוז

 

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *