המוזיקה לא עוצרת

לזכרו של הנוירולוג והסופר, אוליבר סאקס שהלך לעולמו באוגוסט, התכנסנו לצפות בסרט The Music Never Stopped (שנקרא על שם שיר של הגרייטפול דד). הסרט מבוסס על מקרה שמתואר בסיפור הקצר "ההיפי האחרון" מתוך ספרו של סאקס "אנתרופולוג על מאדים" (1995).

"ההיפי האחרון" הוא בחור בשם גרג שהתבגר ב"קיץ האהבה" בסוף שנות השישים בארה"ב וברוח התקופה מצא את עצמו נמשך אל התנועה הבינלאומית לתודעת קרישנה של בהקטיוודאנטה סוואמי. הוא ניתק קשר עם הוריו ועבר לגור באשראם בברוקלין ובהמשך בניו אורלינס. לאחר שנה וקצת הוא החל להתלונן על כך שראייתו נפגמת. החברים באשרם נתנו לכך הסבר רוחני בגרוש ואמרו שזה קורה לו בגלל שהוא מגיע להארה פנימית. בפועל, זה היה גידול עצום במוח שגרם לו לאבד את הראיה ולאחר הניתוח להסרתו הפך אותו לנכה מבחינה נוירולוגית ומנטאלית בגיל 25.

אוליבר סאקס פגש אותו לראשונה ב- 1977 וגילה שגרג לא מודע בכלל להיותו עיוור ושאין לו שום זיכרון מעבר לשנת 1970 – הזיכרון לטווח הקצר שלו נפגע בצורה קשה. הדבר היחיד שהחזיר אותו לחיים ואפשר לו לדבר באופן קוהרנטי היה מוזיקה משנות השישים ובמיוחד המוזיקה של הגרייטפול דד. מבחינתו, ג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין ופיג פן, עדיין היו בחיים וגם כשהסבירו לו שהם מתו הוא נעצב לרגע ולאחר 5 דקות שכח זאת. אוליבר סאקס מספר על דמותו המיוחדת של גרג, אדם חיובי שחי במעין הווה נצחי ומתאר את החוויה המשותפת שלהם כשלקח אותו להופעה של הדד ב- 90.

ב- 2011 הסיפור הזה עובד לסרט The Music Never Stopped העיבוד הקולנועי רחוק מלהיות יצירת מופת, אבל הסיפור והפסקול מפצים על כך. סאקס המשיך לכתוב על טיפול באמצעות מוזיקה בספרו מוזיקופיליה מ-2009.

וזה אחד מהביצועים הטובים ביותר של הגרייטפול דד לשיר, מתוך הופעה שראתה אור בחלק השביעי של סדרת ההופעות Dave's Picks:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *