בסופ”ש הקרוב יציינו ברחבי העולם את “יום התקליט” או “יום חנויות התקליטים” בשמו המקורי, יוזמה מבורכת שהחלה ב- 2008 ומאז, אפשר לטעון שיצאה מפרופורציה. רשימת ההוצאות המיוחדות השנה כוללת למעלה מ- 350 פריטים – מארזים מיוחדים, הדפסות ממוספרות, וכמיטב המסורת וינילים בשלל צבעים וצורות – עם עטיפות מגרות שלוחצות על הכפתורים הנכונים. יחד עם כל הביקורת והתהיות על מטרתו של היום הזה ועל השאלה מי מרוויח ומי נפגע ממנו, אי אפשר להתעלם מהמוזיקה עצמה ומהרבה הוצאות מיוחדות שבאמת כדאי לשמוע. הנה כמה המלצות שלי – איני יודע אם כל האלבומים המוזכרים כאן בכלל יגיעו לחנויות בארץ ולמען האמת זה גם לא משנה, היות שלא חייבים לשמוע אותם על תקליט כדי ליהנות מהם.
Allen Toussaint – Live at Philadelphia 1975
לפני כחצי שנה הלך לעולמו המוזיקאי והפסנתרן אלן טוסיינט, מי שכונה הסנדק של ניו אורלינס וכתב שירים לאמנים רבים ועבד עם מוזיקאים כמו לי דורסי, אירמה תומאס והאחים נוויל, ד”ר ג’ון ה- Meters ועוד. אזור הנוחות של טוסיינט היה מאחורי הקלעים – כמלחין, מעבד ומתזמר אבל אין זה ממעיט בערכו כמבצע. אלבום ההופעה שלו מפילדלפיה ב- 1975 הוא דוגמא טובה לכך. באותה השנה ראה אור אלבומו Southern Nights ובהופעה הוא מבצע מתוכו את Last Train ואת שיר הנושא, ששנתיים מאוחר יותר יגיע למקום הראשון במצעד בביצוע של גלן קמפבל, לצד שירים מאלבומיו הקודמים.
Bert Jansch – Avocet
Loren Auerbach with Bert Jansch – Colours Are Fading Fast
הלייבל הלונדוני, Earth אמון על כמה הוצאות מחודשות נהדרות מעולם הפולק כמו, ג’קסון סי פרנק, Trader Horne, ג’ודי דייבל ואמנים נוספים. בשנים האחרונות הם מוציאים מחדש את אלבומיו של ברט יאנש ומחזירים לחיים גם כמה מיצירותיו הפחות מוכרות. לאחרונה הם הוציאו את Avocet, שיצא ב- 1978 ומכיל שישה שירים שנכתבו על ציפורים. יאנש מעולם לא היה אמן שפנה להמונים והאלבום הזה אף קשה יותר לעיכול מאלבומיו הראשונים – עם קטע פתיחה של 18 דקות. לכבוד יום התקליט משחרר הלייבל סינגל שכולל את Black Birds Of Brittany שיצא במקור כסינגל ב- 1979 ואת Cuckoo שמעולם לא ראה אור קודם לכן. חוץ מזה, רואה אור גם אלבום משולש של זמרת הפולק לורן אורבך, שהייתה זוגתו של יאנש שניגן לצידה (עוד טרם נישאו). המארז כולל שני אלבומי סולו ואלבום נוסף עם הקלטות שטרם ראו אור.
Eternal Tapestry – Beyond the 4th Door
ב- 2011 אחרי כמה שנים של הקלטות שיצאו על קסטות ודיסקים צרובים, הרכב הפסיכדליה מאורגון, Eternal Tapestry הוציאו את אלבום הבכורה שלהם. גם האלבום הזה נולד מתוך ג’אמים שהוקלטו באלפן הביתי של הלהקה והוא כולל חמישה קטעים בלבד ששמותיהם רומזים על המסע שמסתתר בפנים. מאלבומי הפסיכדליה העכשוויות האהובים עלי.
Grateful Dead – Capitol Theatre 4/25/77 – Passaic, NJ
הגרייטפול דד מתמידים במסורת יום התקליט. ברוב המקרים הם מיעדים ליום הזה מהדורות מוגבלות של הופעות (לרוב לא מלאות) שטרם ראו אור קודם לכן באופן רשמי בפורמט אחר ולמעשה זמינות על גבי ויניל או בפורט דיגיטלי בלבד (בניגוד למרבית ההופעות הרשמיות של הלהקה שיוצאות על גבי דיסקים). הפעם הם בחרו בהופעה שכבר יצאה במארז האימתני, Thirty Trips Around the Sun הכולל 30 הופעות מתחילת הדרך ועד 1995 (אחת מכל שנה) ויצא באוקטובר לרגל חגיגות ה- 50 ללהקה. ההופעה שנבחרה מתוכו התקיימה ב- 25 באפריל 1977 בתיאטרון קפיטול בניו ג’רזי, שבועיים לפני ההופעה המיתולוגית באוניברסיטת קורנל. זו בסך הכל ההופעה השמינית שלהם לאותה שנה והמוקדמת ביותר ממנה שרואה אור ובהחלט אפשר לשמוע את המנועים מתחממים לקראת אחד מרגעי השיא של הגרייטפול דד.
יש כאן ביצועים טובים ל- Brown-Eyes Women, Ship of Fools ו- Estimated Prophet. סט שני שנפתח עם Scarlet-Fire משובח ומלא בגרוב, חודש וקצת אחרי שהדד יצרו את הקומבו המפורסם והאהוב הזה (ראו וידיאו) ולסיום Playing שממשיך ל- Wharf Rat וחוזר שוב ל- Playing. בסך הכל מדובר בהופעה טובה, אך כמו רוב ההופעות של יום התקליט, גם היא מיועדת בעיקר לדד הדס שכבר עברו כברת דרך. אם אתם רוצים להתחיל לשמוע את הגרייטפול דד, יש שערי כניסה מזמינים יותר. גם אם נשארים רק ב- 77 הרי שכדאי להתחיל מחודש מאי המטורף שתועד גם במארז “מאי 77” וגם בהופעות בודדות שיצאו בסדרה “דיקס פיקס” ובהוצאות אחרות ומשם להמשיך למארז “ווינטרלנד 77” ולהופעות נוספות שיצאו לקראת סוף השנה.
John Renbourn – The Attic Tapes
לפני שנה הלך לעולמו הגיטריסט הבריטי ג’ון ריינבורן (Pentangle) בגיל 70. חצי שנה לאחר מכן ראה אור האלבום The Attic Tapes שמרכז הקלטות ישנות ונדירות שלו מתחילת שנות השישים, כשנתיים-שלוש לפי צאת אלבום הבכורה שלו ב- 66. בין 20 הרצועות בויניל הכפול אפשר למצוא לא מעט שירים מוכרים לחובבי הפולק הבריטי. האלבום נפתח עם הביצוע של ריינבורן ל- Anji, קטע הגיטרה המפורסם שכתב דיווי גראהם – שהפך למעיין מבחן קבלה לא רשמי למועדון הגיטריסטים של הפולק באותם ימים; ממשיך עם הגרסה שלו ל- Blues Run the Game של ג’קסון סי פרנק; ועובר לקלאסיקות כמו Cocaine, Come Back Baby, Candyman ו- It’s Hurt me Too. חוץ מזה, תוכלו לשמוע כאן דואטים עם הזמרת בוורלי מרטין (שבהמשך הייתה זוגתו של ג’ון מרטין) וביצוע לשיר I Know My Baby (וריאציה נוספת של I Know You Rider) בהופעה ב- Les Cousins, מועדון הבית של אמני פולק רבים באותם ימים. את האלבום חותם ביצוע בהופעה ל- Nobody Knows You When You’re Down And Out ביחד עם דיווי גראהם. זו הזדמנות להציץ אל תחילת הדרך ואל כמה מחומרי הגלם של אחד מהגיטריסטים האקוסטיים המוכשרים שפעלו בשנות השישים.
Khruangbin – People Everywhere
האמת היא שלא תכננתי לכתוב על סינגלים אבל זו בסך הכל הזדמנות להמליץ על ההרכב האהוב, הטריו הטקסני, Khruangbin. בשנה שעברה הם הוציאו את האלבום, The Universe Smiles Upon You שהשמעתי ממנו ללא מעט בטיסת בוקר ובמצב טיסה. המוזיקה שלהם אינסטרומנטלית ברובה, עם גרוב עדין והשפעות של סרף רוק והרבה Fאנק תאילנדי. ליום התקליט הם שחררו שני שירים מהאלבום האחרון בגרסאות שונות. מומלץ גם לקרוא את הכתבה שפורסמה עליהם לאחרונה בניו-יורקר.
Michael Chapman – Savage Amusement
לפני כמה חודשים חזר מייקל צ’פמן לארץ לסיבוב הופעות נוסף עם אהוד בנאי, אחרי שהוציא את האלבום Fish שבו הוא אף הקדיש לו את השיר “אהוד”. בשנים האחרונות גם אלבומיו של צ’פמן רואים אור בהוצאות מחודשות והפעם תוכלו להתחדש ב- Savage Amusement, אלבומו השמיני משנת 1976. אחרי שני אלבומים שהוא הפיק בעצמו ולא ממש היה מרוצה מהתוצאה, החליט צ’פמן שהוא רוצה להיחשף לקהל רחב יותר ושיתף פעולה עם המפיק דון ניקס מ- STAX שעבד עם מוזיקאים כמו ג’ורג’ הריסון, ג’ון מייאל, ליאון ראסל, הסטייפל סינגרס, אלברט קינג ואחרים. כבר מהצלילים הראשונים אפשר לשמוע את השינוי החדש והמרענן של צ’פמן בעיבוד חדש ומלא בגרוב ל- Shuffleboat River Farewell שהופיע במקור באלבומו הראשון. ניקס הביא איתו את הסאונד של הרוק הדרומי והגופסל של ממפיס, שם גם מוקסס האלבום והוסיף הרבה צבעים למוזיקה של צ’פמן. אפשר לשמוע אותם גם בשירים כמו Lovin’ Dove ובעיבוד נוסף It Didn’t Work Out (גם הוא מאלבום הבכורה של צ’פמן, Rainmaker) עם גיטרות חשמליות, קולות רקע סוחפים וברייקים נהדרים. לצידו של צ’פמן מנגנים באלבום הגיטריסטים טים רנוויק אנדרו לאטימר (Camel), קיף הרטלי, ריק קמפ ופיטר ווד. יש נטייה לתייג את צ’פמן כאמן פולק, זה בדיוק מסוג האלבומים שמוכיחים כמה מגוונת המוזיקה שלו וכמה תשוקה יש לו לחקור ולהתנסות בסגנונות נוספים. לא מצאתי לינק ברשת. אפשר להאזין לאלבום בספוטיפיי או להזמין את הויניל 🙂
אירועי יום התקליט:
ביום שישי הקרוב (15.4) ב- 14:00 יתקיים האירוע המסורתי של חנות התקליטים “השריטה” בקיבוץ מעברות. אורי ב”ש, האיש והשריטה מארגן את האירוע באהבה רבה, כמעט ללא יח”צ ובהתנדבות מלאה של כל המשתתפים. בין האמנים שיופיעו השנה הם נועה בביוף ולהקת טרי לצד מוזיקאים נוספים. כותב שורות אלו יתקלט בין ההופעות. אין איוונט בפייסבוק ואתם מוזמנים לפנק בכיבוד.
למי שאינו יכול לצאת משערי תל אביב, הנה כמה אירועים שכדאי לבדוק:
– יום התקליט של קול הקמפוס ו- BPM – שישי | 15.4
– יום התקליט באוזן השלישית – שבת | 16.4
– יום התקליט בפסאג’ – שבת | 16.4
