הוצאות מחודשות או מורחבות, הופעות, קולות מהעבר שראו אור השנה ופסקול אחד – הנה רשימה קצרה של הדברים שאהבתי. תודה לעדי רמלר על העיצוב ולסיון טאטי על העריכה.
>>> האזינו לתכנית סיכום שנה ראשונה ב-88FM: מצב טיסה באמריקה
Bob Dylan – The Real Royal Albert Hall 1966 Concert
Sony
בזמן שעסקנו ברכילות – מתי הוא יגיב, יגיע לטקס או לא יגיע לטקס, נחת עלינו מארז ענק של דילן עם 36 דיסקים המתעד את סיבוב ההופעות שלו ב-1966. אותו טור ידוע לשמצה, אחרי המהפכה החשמלית של דילן, מוגש כאן במלואו עם הופעות מאוסטרליה, ארה”ב ובעיקר מאירופה. בשאלת האיזון בין הערך המוסף לקהל לבין האינטרס של חברת התקליטים המארז הזה ממוקם בצד השני. כן, גם הגרייטפול דד מוציאים מארזי ענק, אך במקרה שלהם ההופעות שונות זו מזו בסטליסט ובביצועים, גם אם הן התקיימו ערב לאחר ערב וממילא אפשר למצוא את רובן להאזנה חוקית ברשת. אז איזו הצדקה אפשר למצוא להופעות עם סטליסט זהה ברוב הזמן? התשובה היא: זכויות יוצרים! לפי החוק האירופאי שתוקן ב-2011, כדי להינות מהארכה של הגנת זכויות יוצרים ל-20 שנה נוספות, מעבר ל-50 שנקבעו בחוק, הקלטות חייבות להיות זמינות למכירה לציבור. מה שהופך את כל המארז הזה, כמו כמה אוספים אחרים של דילן (שאחד מהם אפילו נקרא: The Copyright Extension Collection), לפרוצדורה משפטית שנועדה להאריך את זכויות היוצרים.
ויחד עם זאת, אי אפשר להתעלם ממבחן התוצאה – המוזיקה עצמה. ניקח את ההופעה ברויאל אלברט הול שהתקיימה ב-26 במאי 1966 וראתה אור גם בגרסה בודדת מחוץ למארז. כמו כל אחת מההופעות בטור היא נפתחת עם סט אקוסטי, דילן עם הגיטרה והמפוחית מגיש ביצועים אינטימיים לכמה משיריו הגדולים, כאלו שבזכותם הוא זכה בנובל כמו: Visions of Johanna, Desolation Row ו-Mr. Tambourine Man. לאחר מכן עולה הלהקה (עוד לפני שקראו להם הבנד) מינוס המתופף לבון הלם ללוות אותו בסט חשמלי. זה היה שבוע אחרי תקרית ה-Judas המפורסמת כאשר מישהו בקהל במנצ’סטר צעק לעברו “יהודה איש קריות” (כלומר – בוגד). דילן הסתובב אל הלהקה ואמר להם “Play it fucking loud!” (מה שמתועד בחלק הרביעי בסדרת הבוטלגים) וזה מה שהם עשו בטור הזה. הביצועים המלוכלכים והרועשים בסט השני ל- Baby Let Me Follow You Down ו- Ballad of a Thin Man הם מהטובים בהופעה. בשלב מסוים דילן פונה לקהל ואומר – “כל השירים האלו הם שירי מחאה”. וממשיך “זו לא מוזיקה בריטית, זו מוזיקה אמריקאית!” רגע לפני שמגיע Just Like Tom Thumb’s Blues. שמונה וחצי הדקות של Like a Rolling Stone שחותמות את הערב הן חוויה כואבת אך מזככת שמזכירה לנו שאף אחד לא שר דילן כמו דילן!
Grateful Dead – Red Rocks: 7/8/78
Rhino
חוץ מארבע הופעות במסגרת הסדרה Dave’s Picks, שתי הופעות שיצאו תחת Garcialive ושתי הופעות ליום חנויות התקליטים, גם השנה זכינו למארז מהגרייטפול דד. חמש הופעות מיולי 1978 שהוחזרו לארכיון הלהקה אחרי שנים. פעמים רבות 1978 נבלעת תחת ההילה של 1977 שהייתה אחת מנקודות השיא של הלהקה, אך מדובר בשנה נהדרת שממשיכה עם האנרגיות הגבוהות – וכבר זכינו לשמוע ממנה בשנים האחרונות, גם בסדרת ההופעות דייבס פיקס וגם בהופעות מהטיול המפורסם למצרים שהתקיים חודשיים אחרי. ההופעה באמפי תיאטרון רד רוקס שבקולורדו ראתה אור גם בנפרד – זו ההופעה השנייה של הדד במקום (הראשונה התקיימה יום קודם וגם היא במארז) שיהפוך לאחד מהלוקיישינים האהובים על הקהל ועל הלהקה. ה-Setting הזה הפראי הזה לנוף הרי הרוקי חלחל למוזיקה.
Hailu Mergia – Wede Harer Guzo
Awesome Tapes From Africa
ב- 1978, כשנה לאחר אלבום הבכורה שלו, פנה נגן הג’אז האתיופי, הקלידן היילו מרג’יה להקלטת אלבום נוסף. הפעם הוא חבר ל-Dahlak שהייתה להקת הבית באחד המלונות באדיס אבבה. ההופעות של Dahlak היו אנרגטיות עם ג’אמים ארוכים ומשכו אליהן קהל צעיר יותר מהרכבו הקודם. הם הקליטו אלבום בסשנים של שלושה ימים עם ביצועים לשירים אתיופיים לצד שני קטעים מקוריים של מרג’יה. העותק היחיד של האלבום שהיה אצל מרג’יה הגיע אל הלייבל Awesome Tapes From Africa שכבר הוציא הקלטות קודמות שלו. Wede Harer Guzo נשמע משוחרר יותר מקודמו, מלא בסול-פאנק פסיכדלי והאיכות הירודה של ההקלטה היא רק חלק מהקסם ומהאווירה המיוחדת שלו.
Sintayehu Full Album – Bandcamp
Hart Valley Drifters – Folk Time
Round
בין השנים 62 ל-64 ג’רי גרסיה ניגן בכל מיני הרכבי פולק ובלו גראס קטנים עם שמות שונים, בהתאם לנגנים שהיו בסביבה – Hart Valley Drifters הוא אחד מהם. ברוח תחיית הפולק של שנות השישים גם גרסיה והחברים חזרו לשורשי המוזיקה האמריקאית והחלו לחקור הקלטות ישנות של מוזיקאים משנות ה-20-30 כשהם לומדים טכניקות פריטה שונות ובעיקר נהנים לנגן ביחד בבתי קפה קטנים. האלבום Folk Time שראה אור השנה הוא התיעוד המוקדם ביותר של גרסיה, בגיל 20 בלבד. זו הקלטה מ-1962 בתחנת הרדיו KZSU באוניברסיטת סטנפורד, כשלוש שנים לפני שהוקמה הגרייטפול דד. גרסיה החל את דרכו כנגן בנג’ו והסט הזה, לצדם של רוברט האנטר על הבס (שעתיד להיות המשורר של הדד) ודיוויד נלסון על הגיטרה (מייסד New Riders of the Purple Sage), חוזר אל שורשי הבלוגראס שלו. יש כאן ביצועים לשירים כמו Pig in a Pen, Cripple Creek ו- Sitting on the top of the World שגרסיה יביא איתו לאלבום הבכורה של הדד מ-1967 בגרסה חשמלית. ההקלטה הזו היא אוצר לדד הדס, אולם למי שאינו מכיר מספיק את פועלו של גרסיה, כדאי להתחיל ממקומות אחרים. גם באזור הבלוגראס האלבום של Old and in the Way מ-73 הוא נקודת התחלה נגישה יותר.
John Renbourn & Wizz Jones – Joint Control
Riverboat
הגיטריסטים ג’ון ריינבורן ו-וויז ג’ונס נפגשו בשנות השישים המוקדמות באנגליה כשג’ונס היה ביטניק צעיר עם שיער פרוע שהסתובב ללא נעליים – מראה שהיה עדיין חריג באותן שנים. ריינבורן הקים את הרכב הפולק-רוק הפנטנגל (ביחד עם ברט יאנש) ובהמשך אף הפיק את אלבומו השני של ג’ונס מ- 1972. דרכיהם נפגשו מדי פעם ובשנים האחרונות הם חזרו לנגן ביחד ולהופיע עד למותו של ריינבורן במרץ 2015. ההקלטות הללו הן התיעוד האחרון של ריינבורן וחלקן הוקלטו ימים ספורים לפני מותו. תוכלו לשמוע כאן גרסאות אולפן לצד הופעות עם מחוות שלהם ל- Buckets of Rain של דילן ול- Blues Run the Game של ג’קסון סי.פרנק, לצד ביצועים לכמה משיריו של ברט יאנש ולאמנים נוספים. האלבום Joint Control, שנקרא על שם המחווה לברט יאנש שחותמת אותו, הוא תיעוד מרגש של שני גיטריסטים גדולים – מאבות הפולק הבריטי של שנות השישים.
The Pentangle – Finale
Topic
ה- Pentangle, הרכב הפולק-רוק החלוצי שהחל את דרכו בסוף שנות השישים והפיח חיים חדשים במסורת הפולק הבריטי, התאחד בשנת 2008 לכמה הופעות. היו אלו ההופעות האחרונות של הלהקה בליין-אפ המקורי מאז 1973. זה התיעוד האחרון של צמד הגיטריסטים ברט יאנש וג’ון רינבורן, שהלכו לעולמם, ביחד עם שאר החברים שעדיין איתנו, ג’אקי משי (שירה), דני תומפסון (בס) ו-טרי קוקס (תופים). האלבום הכפול Finale מתעד את אותן הופעות עם כמה מהשירים הגדולים של הפנטנגל וגם ממרחק הזמן, הקסם נשמר.
Sun Ra – Singles
Strut
בלייבל Strut ממשיכים לחפור במרץ בקטלוג של סאן רא ולדלות ממנו פנינים. הרמן בלאונט שנולד באלבמה ב-1914 והיה לאחד הג’אזיסטים הגדולים של המאה ה-20, הפך את סיפור חייו למיתולוגיה כששינה את שמו בהשראת אל השמש, רא מהמיתולוגיה המצרית, וטען שנשלח לכדור הארץ מכוכב הלכת שבתאי. הוא השאיר מאחוריו קילומטראז’ מכובד של הקלטות, חלקן הודפסו במהודרות קטנות ונמכרו בהופעות שלו עם הארקסטרא. אלבום האוסף החדש משרטט את עולמו של רא דרך סינגלים בלבד עם 65 שירים מתחילת שנות ה-50 ועד השנים האחרונות לפי סדר כרונולוגי, ככל הניתן. מהשנים הראשונות בשיקגו עם הקלטות בי-בופ, סווינג ובלוז ועד לצדדים האקספרימנטליים יותר ביצירתו עם קטעים כמו Disco 2000 ו-The Perfect Man. מכיוון שמדובר בסינגלים, השירים קצרים ולא תמצאו כאן קטעי אלתור ארוכים. השיר הארוך באלבום הוא Nuclear War הנהדר שהוקלט בתחילת שנות ה-80 ברוח המלחמה הקרה. זוהי הצצה אל עולמו המגוון של רא וההתפתחות המוזיקלית שלו – שלוש שעות וחצי מעולם אחר.
Terry Allen – Lubbock
Paradise of Bachelors
הלייבל Paradise of Bachelors, מצפון קרולינה, הוא אכסניה של כמה מהקולות האותנטיים של הפולק העכשווי. סטיב גאן ו-Hiss Golden Messenger היו חתומים בו בעבר, והרכבים כמו Promised Land Sound, Gun Outfit וגם היוצרת Itasca (ראו אלבומי השנה של 2016), הם חלק מהקטלוג שלו. במלאת 50 שנה לקריירה של זמר הקאנטרי טרי אלן, הוציאו בלייבל את אלבומו הכפול שראה אור במקור ב-1979 והוקלט ב- Lubbock, העיר שבה גדל בטקסס ועל שמה נקרא האלבום. יש כאן שירי קאנטרי סאטיריים – בארים ונשים, אהבה ותשוקה, כמו ב- Cocktails for Three, The Girl Who Danced Oklahoma ו-The Beautiful Waitress. שני השירים המוכרים ביותר באלבום זכו למחוות טרם יציאתו. בובי ביר הקליט את Amarillo Highway ב-76 ושנה לאחר מכן הקליטו Little Feat את New ,Delhi Freight Train, אולם הביצוע של אלן הוא מוצלח יותר לטעמי – שבע דקות של קאנטרי-גרוב מחוספס בקצב נסיעת הרכבת.
Terry Reid – Other Side of the River
Light in the Attic
בזכות קולו החם, העוצמתי והמיוחד קיבל הגיטריסט הבריטי טרי רייד הצעות להיות הסולן של לד זפלין ובהמשך של דיפ פרפל. הוא דחה את שתיהן והתמקד בקריירת סולו שלא זכתה להצלחה. בזכות קולו הוא גם קיבל את הכינוי “Superlungs” (ואגב, יש לו גם ביצוע נהדר ל- Superlungs my Supergirl של דונובן) ב-1973 בגיל 24 הוא הוציא את River שדי חמק מהרדאר בזמן אמת ורק שנים מאוחר יותר הפך לפריט אספנים. הלייבל Light in the Attic הוציא השנה את Other Side of the River עם הקלטות מהסשנים של האלבום, הכוללות שישה שירים שטרם ראו אור. המנעד המוזיקלי נע בין פולק ורית’ם אנד בלוז לג’אז ובוסה נובה, ובגרסה ל-Avenue שלא נכנסה לאלבום אפשר לשמוע את Ikettes – להקת קולות הליווי של אייק וטינה טרנר. בימים אלה מופק סרט דוקומנטרי עצמאי (שכבר אמור להיות בשלבי סיום) שמספר את סיפורו של רייד, מוזיקאי מוכשר שלא זכה למספיק הכרה, ובנסיבות אחרות היה יכול להיות להיכנס בקלות לפסקול של שנות ה-60-70.
Tim Buckley – Lady, Give Me Your Key
Light in the Attic
הקלטות הדמו של כמה משיריו היפים של טים באקלי שראו אור באלבומו השני, Goodbye & Hello (שיחגוג השנה 50). פרט אליהם תוכלו למצוא כאן כמה שירים שמעולם לא ראו אור קודם לכן כשטים באקלי מלווה בגיטרה בלבד. הצצה נדירה אל נפשו של אחד מהיוצרים המיוחדים והלא-מוערכים מספיק שפעלו בשנות השישים המאוחרות והלכו מאתנו בטרם עת. לקריאה נוספת.
Van Morrison – It’s Too Late to Stop Now… Volumes II, III, IV & DVD
Sony
It’s Too Late to Stop Now נחשב לאחד מאלבומי ההופעות הגדולים בכל הזמנים – מלא באנרגיה ולוכד את ואן מוריסון והלהקה בשיאם על הבמה ב-1973. לאלבום המקורי הכפול מ-74 התווספה השנה המהדורה המורחבת הכוללת שלושה דיסקים ו-DVD. בניגוד להוצאה המקורית יש כאן שלושה סטים מלאים עם חומרים שרואים אור לראשונה. מוריסון מלווה ב-Caledonia Soul Orchestra, הרכב של 11 נגנים עם חטיבת כלי נשיפה שמוסיף הרבה חופש וצבע לשיריו ולמחוות שהם מבצעים. זו הקלטה אינטימית וחמה, עם קולות הקהל ברקע שגורמים לך להרגיש שאתה נמצא שם ומוריסון שר במיוחד בשבילך. מההוצאות החדשות המוצדקות ביותר שתשמעו השנה!
Brown Eyed Girl | Caravan | Help Me
V.A – Fargo Year 2
Sony
אפשר לספור על כף יד את הסדרות שראיתי השנה. ולא בגלל שחסרות סדרות טובות, אלא בעיקר משום שלי חסרות כמה שעות ביממה ממילא. פארגו הייתה אחת מאותן סדרות ששאבו אותי פנימה והצליחו לשבש את רוב מה שתכננתי לאותו שבוע שבו צפיתי בה. העונה השנייה של הסדרה, ששואבת השראה מסרטם של האחים כהן, התרחשה במינסוטה ב-1979 והפסקול שמלווה אותה מלא בכל טוב. חלק מהשירים כאן מוכרים למי שעוקב אחרי הסרטים של האחים כהן, כמו: Didn’t Leave Nobody But The Baby, O Death ו- Man of Constant Sorrow שהם חלק מהפסקול של “אחי איפה אתה” (בגרסאות אחרות). האחרון מוגש כאן בביצוע אנרגטי של Blitzen Trapper. הרכב הרוק White Denim מנגן ביצוע דיסקו אדיר ל-Just Dropped In…, שהופיע בפסקול של “ביג ליבובסקי” בגרסתו המוכרת של קני רוג’רס. חוץ מאלו תמצאו כאן את הביצוע של בובי וומארק ל-California Dreamin’ את Let’s Find Each Other Tonight בביצוע של טווידי, את בובי ג’נטרי – אחת מיוצרות הקאנטרי הטובות והלא מספיק מוערכות וגם את ה-Dramatics עם Whatcha See is Whatcha Get. סעו בזהירות שלא תיכנסו באף אחד.
Just Dropped In (To See What Condition My Condition Was In)
עוד קצת
Ahmed Malek – Musique Originale de Films
המוזיקאי האלג’יראי אחמד מאלק, הלחין מוזיקה לעשרות סרטים, מופעים, וסדרות טלוויזיה. הוא היה המנצח של תזמורת הטלוויזיה האלג’יראית והשתתף באירועים בינלאומיים רבים עד למותו ב- 2008. הלייבל הגרמני, Habibi Funk Records הצליח לשים את היד על כמה מהמאסטרים שתוכלו לשמוע באלבום האוסף, Musique Original De Films. בנדקמפ
Magdi al-Husseini – Music De Carnaval
הקלידן המצרי, Magdi al-Husseini, מתוך ג’אם ספונטני שהוקלט ב- 1972 בקהיר. כפיים
Michael Tariverdiev – The Irony Of Fate – Original Score
בשנה שעברה ראה אור מארז גדול עם הקלטות של המלחין הרוסי מיכאל טריברדייב בשנות ה-60. בלייבל Earth הוציאו לאחרונה את פסקול הסרט הסובייטי The Irony of Fate שהלחין טריברדייב ב-1976. בנדקמפ
V.A – Cosmic American Music
“זה בסך הכול להקת סול דרומי שמנגנת מוזיקת קאנטרי-גוספל עם סטיל גיטר” כך הגדיר את גראהם פרסונס את המונח “מוזיקה אמריקאית קוסמית” שעל שמו נקרא האוסף הזה. 19 שירים שלוקטו מהדפסות פרטיות עם הקלטות של אמני קאנטרי-פולק שצעדו בדרך שלו. לפרטים נופים
V.A – Praise Poems
סדרת האוספים Praise Poems מרכזת הקלטות נדירות של Fאנק, סול וג’אז משנות השבעים – חלקן רואות אור מחדש לראשונה באוספים אלו. השנה יצאו החלק השלישי והרביעי. אם הגעתם לכאן תבדקו גם את השניים הראשונים.
