הפתעה משמחת מהגרייטפול דד!
כשעבדתי על הספיישל של Workingman’s Dead תהיתי איך זה שאין תיעוד זמין של תהליך העבודה על האלבום. לא בהוצאה המחודשת של האלבום לפני 10 שנים בחגיגות ה-40 ולא בהוצאה המחודשת לחגיגות ה-50 שעתידה לצאת בעוד שבוע. והנה, אתמול זה קרה. מתוך הארכיון הענק שלא מפסיק לתת הופעות, הגיעו סוף סוף חומרי גלם מהאולפן וזה נדיר ומרגש. 64 רצועות שמתעדות את החזרות על שמונת השירים שמרכיבים את יצירת המופת של הדד מ-1970. אמנם את כל השירים האלה הם כבר ביצעו בהופעות לפני ההקלטות, חלקם כמה חודשים לפני, אבל כאן באולפן התפתחו חלק מהניואנסים היפים שאנחנו שומעים באלבום וזה מדהים. יש כאן ביצוע מלא אחד ל-Dire Wolf, אחד עשר טייקים ל-New Speedway Boogie במהלכם ג’רי גרסיה אומר: It’s hard for me to sing and maintain a groove, ניגונים אינסטרומנטליים מרוממי נפש של Black Peter שמסתיימים בביצוע אחד עם שירה ושריקה, פיג פן ב-15 טייקים (!!) ל-Easy Wind ועוד מלא דברים טובים. שעתיים וחצי של מוזיקה כשרוב ההקלטות הן ללא שירה או ההרמוניות. אגב, הצליל של קינוח האף של ג’רי שפותח את Casey Jones באלבום לא נמצא בארכיון.
דוויד למיו, הארכיביסט של הלהקה, מספר בכתבה שפורסמה אמש ברולינג סטון, שאין הרבה תיעוד של עבודה על אלבומי אולפן בארכיון ושההקלטות האלה התגלו די במקרה בזמן העבודה על ההוצאה המחודשת. קיימות גם הקלטות של American Beauty שיראו אור במהדורה מיוחדת לכבוד חגיגות ה-50 לאלבום בנובמבר, אבל לדבריו, הן לא באותה רמה ומצומצמות יותר מאלו של Workingman’s Dead.
האלבום The Angel’s Share הוא הדבר הכי קרוב ל-Bootleg Series של דילן עם הבדל אחד – ההקלטות הללו לא יראו אור על גבי מוצר פיזי (לפחות כרגע), הן זמינות רק בסטרימינג. ועכשיו בא לי להקליט מחדש את הספיישל.
