בביקור האחרון בשריטה בקיבוץ מעברות, אורי ב”ש שלף את התקליט The Days of Wine and Vinyl. מדובר באחת העטיפות הפחות מזמינות שראיתי ולו הייתי נתקבל בו בדפדוף רגיל בערמות התקליטים כנראה שהייתי מדלג עליו בלי לחשוב פעמיים. אולם בפנים מסתתרים להם כמה מהאמנים האהובים עלי משנות ה-70. התקליט הכפול הוא למעשה אלבום פרומו של הלייבל וורנר שיצא ב-1972 כדי להציג את הקטלוג המכובד שלהם ולחשוף גם כמה אמנים פחות מוכרים שזה עתה הוציאו אלבומים. ג’טרו טול, ג’יימס טיילור ה-Youngbloods, אמריקה, טים באקלי, קפטן בייפהארט, בוני רייט, The Incredible String Band, בובי צ’ארלס, ממפיס סלים ורוקסי מיוזיק, הם רק חלק מהשמות שניתן למצוא בפנים.
תכננתי להקשיב לאלבום בפעם הראשונה תוך כדי קריאה בחוברת המפורטת שמספרת על כל אחד השירים באוסף, אך יצא שפשוט הנחתי את המחט, הגברתי את הווליום ופניתי להכין תבשיל חצילים ותפו”א אדמה ברוטב עגבניות (שיצא ממש טעים). כבר בשיר השני עצרתי – מאיפה מגיע הגרוב הזה? זה נשמע כמו קטע שהיה יכול להשתלב בקלות באחד משני אלבומי האוסף Country Funk עם הריף של הגיטרה החשמלית וכלי הנשיפה. המשכתי לבשל ורק בסוף הצד חזרתי לבדוק.
הייתי צריך לוודא פעמיים שאכן מדובר בשיר של ארלו גאת’רי, בנו של וודי גאת’רי, מאבות הפולק האמריקאי ומוזיקאי מוכשר בזכות עצמו. איני מתיימר להכיר את כל השירים שכתב ארלו אבל זה משהו שבטוח הייתי זוכר. חזרתי לחוברת שבה נכתב בהקדמה שארבעה מתוך 26 השירים באלבום טרם ראו אור על LP. ביניהם אפשר למצוא את Harpers Bizzarre, ארתור קונלי ו- Can’t Help Thinking About Me, הסינגל הראשון של דיוויד בואי מ-1966 לאחר ששינה את שמו מדיוויד ג’ונס. הרביעי הוא ארלו עם The Ballad of Tricky Fred שהוקלט ב-71 קצת אחרי אלבומו הרביעי, Washington County.
מדוע השיר הזה לא מצא את דרכו את לאחד מאלבומיו באותן שנים? בחוברת נכתב שהוא פשוט נשמע שונה מכל מה שגאת’רי עשה באותם ימים. והוא באמת נשמע כך. הגיטרות החשמליות של ריי קודר וכלי הנשיפה בעיבודו המוזיקלי של ג’רי ג’ומונוויל (Delaney & Bonnie, ד”ר ג’ון ועוד) הופכים אותו לשיר פאנקי, כזה שנשמע יותר כמו Little Feat ופחות כמו שירי הפולק של ארלו. גם סגנון הכתיבה שונה כאן כפי שהמשיך ההסבר בחוברת. הוא נפתח בשיא עם השורה: Oooh mama there’s a gun at your back, please don’t turn around אך אנחנו לא זוכים ללמוד הרבה על הדמות טריקי פרד ועל מה שעלה בגורלה. זאת בשונה משירים אחרים של ארלו שבהם הסיפור עשוי להיות שלם יותר ולפעמים אף חשוב יותר מהמוזיקה עצמה, כמו 18 הדקות של Alice’s Restaurant Massacree. נשמע שבמקרה הזה המוזיקה עומדת במרכז והמילים מוכפפות לה ולא להיפך.
The Ballad of Tricky Fred יצא כ- B-Side לסינגל של Shackles and Chains שראה אור שנה מאוחר יותר באלבום Hobo’s Lullaby. בסיום השיר יש אינסרט של כמה שניות מתוך המסעדה של אליס עם השורה המפורסמת: You can get anything you want at alice’s restaurant. הוא לא זכה לתשומת לב מיוחדת ודי נשכח. עד לכתיבת שורות אלו הוא אפילו לא היה זמין ביוטיוב. הנה תרומתי הצנועה.
