בלונדון בקיץ נכנסתי ל-Hunky Dory Vintage בבריק ליין לחפש חולצות מכופתרות מהסוג שהיו פעם לאבא שלי בארון. ברקע התנגנו שירים של בובי ג’נטרי אז התחלתי לדבר עם המוכרת ועפנו עליה ועל הדרך היא סיפרה לי שבקרוב יראה אור מארז גדול עם המוזיקה שלה. בסוף אפילו זכיתי בהנחה קטנה כמחווה על ג’נטרי.
עברו חודשיים, המארז כבר בחוץ וזו הזדמנות להקדיש שעה לסיפור המסתורי שלה. בובי ג’נטרי החלה את הקריירה שלה בשיא עם Ode to Billy Joe שיר הנושא של אלבום הבכורה שלה מ-67. Ode to Billy Joe שם אותה על המפה, וזה בכלל לא מובן מאליו ששיר כזה הפך ללהיט ואפילו דחק את הביטלס מהמקום הראשון במצעד האמריקאי. מי ששמע את ג’נטרי באותם ימים לא ממש הבין מה קורה שם – זה קאנטרי? זה פופ? זה רית’ם אנד בלוז? היא שחורה או לבנה? וזה מבלי להיכנס לשאלות שעלו ועדיין עולות מהטקסט המטריד על בילי ג’ו שקפץ מגשר טלאהצ’י במיסיסיפי.
ג’נטרי כתבה כמעט את כל השירים לאלבום הבכורה שלה, דבר נדיר לאישה באותם ימים והיא גם הפיקה חלק מהחומרים שלה. היא תפרה לעצמה בגדים, עיצבה עטיפות, הנחתה תכנית ב-BBC והייתה מלאה ברעיונות ובאמביציה. את האלבום האחרון שלה היא הוציאה בשנת 71 ועשר שנים לאחר מכן היא פשוט פרשה ונעלמה מהעין הציבורית – בלי להסביר מדוע ובלי להתראיין. מוזמנים להצטרף לתכנית מיוחדת שהקדשתי לה לרגל צאתו של המארז החדש, The Girl From Chickasaw County.
תענוג, מטוס. תודה!!
בעונה השנייה של פארגו השמיעו כמה וכמה שירים שלה (בכלל פסקול מושלם לעונה הזו), ולהרגשתי הקפיצו אותה שוב לתודעה (מעניין לבדוק את העניין של פסי קול והשפעתם על עולם המוזיקה).