קונקשן #9 – חומר טוב בין הטיסות

כמה המלצות מהשבוע האחרון:

  • קווין מורבי וקייטי קרייצ’פילד (Waxahatchee) הם הזוג הכי חמוד בסביבה. לפני כשנתיים זכיתי לראות אותם ביחד כשהיא התארחה בהופעה של מורבי בלונדון וביצעה איתו כמו שירים. השבוע הם הופיעו מהבית עבור Tiny Desk של NPR. עם שני שירים מהאלבום החדש והמדובר של Waxahatchee, שיר אחד של מורבי והמחווה שלהם ל-Farewell Transmission של ג’ייסון מולינה (Songs: Ohia) שגם יצאה כסינגל.

  • כיצד נפגעה תעשיית המוזיקה ממשבר הקרונה? כיצד היא תראה אחרי? הכתבה הזו שפורסמה ברולינג סטון השבוע אמנם מעודדת מצד אחד בכל הנוגע ליצירות מוקלטות, אבל גם מדכאת מאוד בכל הנוגע לעתידם של פסטיבלים ואירועי מוזיקה המוניים. 
  • “לינדה יכולה לשיר הכל” כך אומרת דולי פרטון בסרט הדוקומנטרי הנהדר Linda Ronstadt: The Sound of My Voice שראה אור בקיץ. וזה נכון, מקאנטרי ורוק איצטדיונים ועד לאופרה, ג’אז ומוזיקה מקסיקנית, הקריירה של לינדה רונסטאדט מתחילת הדרך בשנות השישים המאוחרות הייתה מגוונת מאוד. היא זכתה בעשרה פרסי גראמי ועשרות פרסים נוספים והייתה אחת הזמרות המצליחות ביותר בשנות ה-70. הסרט של רוב אפשטיין וג’פרי פרידמן מציג דיוקן של יוצרת מוכשרת, רגישה וצנועה. שהייתה מלאה בספקות וחוסר ביטחון לגבי השירה שלה ומצד שני, הייתה נחושה לעשות דברים בדרך שלה, כמו להתחבר למורשת של משפחתה ולהקליט אלבום של שירים מקסיקניים עממיים בשיא ההצלחה, גם כשחברת התקליטים התנגדה לכך. רונסטאדט לא כתבה שירים אבל היא הייתה מבצעת בחסד מ-Desperado (שכתבו דון הנלי וגלן פריי שליוו אותה לפני שהקימו את האיגלס), דרך You’re No Good שביצעה במקור Dee Dee Warwick ועד למחווה שלה ל-Blue Bayou. ג’קסון בראון היטיב לנסח זאת בסרט כשאמר: “אני מחשיב אותה כמחברת אמיתית של שירים. היא אמנם לא כתבה שירים, אבל גרמה להם לקרות באופן שבו היא רצתה לשמוע אותם”. רונסטאדט  איבדה את היכולת לשיר אחרי שחלתה בפרקינסון. ההופעה האחרונה של התקיימה ב-2009 ורק ב-2014 היא נכנסה להיכל התהילה של הרוק. הסרט הדוקומנטרי עליה הוא גם תזכורת לקלות שבה אנחנו שוכחים מוזיקאים גדולים.  

  • שיר חדש/ישן נוסף לבוב דילן בתוך שלושה שבועות. אחרי ש-Murder Most Foul הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד, לראשונה בקריירה של דילן, הוא הוציא השבוע את I Contain Multitudes. גם כאן הוא לא חוסך באזכורים כמו: אנה פרנק, אינדיאנה ג’ונס, הרולינג סטונס, אדגר אלן פו ועוד.

  • מאט ברינגר מדה נשיונל במחווה ל-Holes של מרקיורי רב במסגרת סדרת ההופעות מהבית בתכנית של סטיבן קולבר.

  • השבוע העלינו בעמוד הפייסבוק של כאן 88 שיר נוסף מתוך מופע המחווה לציון 50 שנה ל-In the Court of the Crimson King של קינג קרימזון שהתקיים באוקטובר באוזןבר. את השירה ב-I Talk to the Wind מוביל הפעם שוזין (עוזי נבון).

  • בקרוב ימלאו 50 שנה ל-After the Gold Rush של ניל יאנג ובבלוג המצוין Aquarium Drunkard הרכיבו את האלבום מחדש עם מחוות. פרט לשמות כמו Matthews Southern Comfort, לינדה רונסטאדט ובט מידלר רוב השמות כאן לא ממש מוכרים. באמצע תוכלו לשמוע גם את הפרומו לאלבום ששודר ברדיו. את הסט אפשר להוריד כאן.
  • ואם מדברים על ניל יאנג, אז הנה ראיון עם דיוויד קרוסבי שפורסם אמש ברולינג סטון. הוא מדבר על החיים בבידוד, פוליטיקה אמריקאית, המוזיקה שהוא שומע בימים אלה וכמובן, גם על האיחוד שאולי עוד יקרה יום אחד עם סטילס, נאש ויאנג. “אני בן 78, נשארו לי רק עוד שנים ספורות לחיות ואני לא רוצה לבזבז אותן בלשבת על התחת”.
Facebook
Twitter
SOCIALICON
SOCIALICON
SOCIALICON
YouTube
INSTAGRAM
Soundcloud
SOCIALICON
SOCIALICON

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *