נפרדים מגרג אולמן

באביב 2009 ברק חיימוביץ’ הזמין אותי להתארח בתכניתו מגדלור באולפן הישן של קול הקמפוס בשעתיים מיוחדות שהוא הקדיש ל-Allman Brothers Band. באותו ערב פגשתי את שמוליק רגב, אולמניסט, שכבר טס לראות את הלהקה כמה פעמים והגיע לאולפן עם חולצה של הלהקה, ערימת דיסקים וערק טוב. יש מצב שהיה גם וויסקי (בכל זאת רוק דרומי). מאז שמוליק ואני כבר שידרנו כמה פעמים ביחד בתכניות מיוחדות בקול הקמפוס ובהמשך ב-88 ואף הקדשנו תכנית למארז ההופעות של האולמנס בפילמור שיצא לפני כשלוש שנים. בשנים האחרונות שמוליק משדר את “זיפים” ברדיו הבינתחומי מדי יום שלישי ב-20:00, תכנית שמוקדשת ברובה לסצנת להקות הג’אם וכמובן שהאולמנס הם חלק גדול מהפסקול. אמש התכנסנו שוב ב-88 לחלוק כבוד לגרג אולמן ולהאזין ביחד למוזיקה שחיברה בינינו. וכמו שהבטחנו בשידור למי שיאזין כאן מחכה עוד סט קצר עם שירים שלא הספקנו לנגן בתכנית.

גרג אולמן, מאבני היסוד של הרוק הדרומי והמוזיקה האמריקאית, היה זמר גדול, קלידן ונגן המונד בפרט, גיטריסט וכותב שירים. להקת האחים אולמן שהוא ייסד עם אחיו, הגיטריסט דואן, הביאה את המוזיקה של הדרום עם טביעת האצבע הייחודית שלהם – סול, קאנטרי, בלוז, רוק ואפילו ג’אז מהולים ביחד. קולקטיב שבו מוזיקאים לבנים ושחורים מנגנים ביחד בזמן ובמקום שזה עדיין היה נחשב לדבר חריג. ביחד עם הגרייטפול דד ייסדו האולמנים את מה שלימים הפך לז’אנר של להקות הג’אם, המבוסס על הרוח והספונטניות של המופע החי ושל ג’אמים ארוכים– אצל האולמנס היה זה Mountain Jam האימתני שמבוסס על ריף של דונובן ובימים טובים נמשך למעלה מחצי שעה. אלבום ההופעה שלהם במועדון הפילמור בניו יורק מ-1971 הפך לאחד מאלבומי ההופעות הגדולים בכל הזמנים, כזה שכל גיטריסט היה חייב לחרוש עליו ולשאול מה לעזאזל קורה שם. אחד מהגיטריסטים שניגנו את האלבום שוב ושוב היה וורן היינס שלימים הצטרף ללהקה בגלגולה המאוחר.

חצי שנה לאחר ההופעות בפילמור נהרג דואן אולמן בתאונת אופנוע בגיל 24 – האובדן הקשה הזה ליווה את האח הצעיר גרג לאורך כל הדרך. שנה לאחר מכן נהרג גם הבסיסט ברי אוקלי בתאונת אופנוע, כמה רחובות מהיכן שדואן מצא את מותו, גם הוא בגיל 24 בלבד. הם נקברו זה לצד זה בבית הקברות Rose Hill במייקון ג’ורג’יה, שהיה מקום השראה עבור הלהקה בתחילת דרכה. מרבית משירי האלבום הראשון שראה אור ב-1969 נכתבו שם בלילות של שיטוטים (השיר המפורסם ביותר שנכתב שם הוא כמובן  In Memory of Elizabeth Reed). במייקון הם חיו ביחד בתחילת הדרך בדירה קטנה וצפופה בתקופה שבה הם התאמנו במשך שעות רבות וגיבשו את הסאונד הייחודי של האולמנס.

האובדן של דואן ושל אוקלי יכול היה לחסל את הלהקה בקלות אך גרג אולמן המשיך בדרכו ודווקא ב-1973 הגיעו האולמנס לשיא הצלחתם המסחרית עם האלבום Brothers and Sisters. באותה שנה הוציא גרג את אלבום הסולו הראשון שלו Laid Back. למעט הפסקה של כמה שנים בשנות ה-80 גרג המשיך את המסורת של הלהקה. מוזיקאים צעירים יותר הצטרפו אליו, כאלו שעבורם היה זה חלום שהתגשם לנגן עם הגיבורים שלהם. וורן היינס (Gov’t Mule) אחז בגיטרה והוביל את השירה. דרק טרקס, האחיין של המתופף בוץ’ טרקס (ששם השנה קץ לחיו בגיל 69) החזיק בגיטרה נוספת, ואוטיל ברברידג’ ניגן על הבס (והיום הוא מנגן עם Dead & Co., גלגולה החדש של הגרייטפול דד). עד להופעות הפרידה שלהם ב-2014 הם המשיכו להופיע ומילאו את אולם הביקון, שהפך למגרש הביתי של הלהקה, ערב אחרי ערב – מדי שנה בחודש מרץ החל מ-1989. האולמנס הפכה למשפחה רחבה, כזו שמארחת מוזיקאים רבים על הבמה. באדי גאי, ג’וני ווינטר, אריק קלפטון, בוז סקאגס, שריל קרואו, ה-North Mississippi Allstars, דיוויד קרוסבי, חברים מהגרייטפול דד, טרי אנסטסיו (פיש) ועוד רבים שהצטרפו אליהם ואת חלקם שמענו בתכנית אמש.

ביום שבת הלך לעולמו גרג אולמן, בגיל 69 אחרי מאבק בסרטן הכבד ובעיות בריאותיות שנמשכו כמה שנים ובאוקטובר האחרון אף מנעו ממנו להופיע. הוא מת בביתו בריצ’מונד היל שבג’ורג’יה והוא ייקבר בבית הקברות ברוז היל במייקון, קרוב לאחיו הגדול דואן ולחברו ברי אוקלי.

Music is my life’s blood. I love music, I love to play good music, and I love to play music for people who appreciate it. And when it’s all said and done, I’ll go to my grave and my brother will greet me, saying, “Nice work, little brother—you did all right.” I must have said this a million times, but if I died today, I have had me a blast.


  Tracklist:
1. Whippin’ Post – Gregg Allman (Duck Tape Sessions)
2. God Rest His Soul – Gregg Allman (Duane & Greg Allman)
3. Don’t Want You No More – The Allman Brothers Band (1st album)
4. Statesboro Blues – ABB (The 1971 Fillmore East Recordings – June 27, 1971 – Fillmore East closing show)
5. Ain’t Wasting Time No More – ABB (Eat a Peach)
6. Southbound – ABB feat. Buddy Guy, Trey Anastasio & Page McConnell (2009-03-12 – Beacon Theater, NY)
7. Dreams – ABB (2004-09-25 – The Fox Theatre, Atlanta)
8. Mellisa – ABB (1992-06-11 – Unplugged In L.A.)
9. Long Black Veil – Gregg Allman & Warren Haynes (Love for Levon: A Benefit to Save the Barn, 2012)
10. Come On In My Kitchen – ABB feat. Luther and Cody Dickinson (13-03-08 Beacon Theatre, New York)
11. Stormy Monday – ABB (1970-07-26 – SUNY, Stony Brook, NY)
12. Devil Got My Woman – Gregg Allman (Low Country Blues)
13. Needle and the Damage Done – ABB (2012-04-21 – Wanee Festival, Live Oak, FL)
14. Midnight Rider – Gregg Allman (Back to Macon, GA, 2014)
15. Will the Circle Be Unbroken – Gregg Allman (The Gregg Allman Tour, 2014)

  Bonus Set:
1. I Never Knew How Much – ABB (1982-01-17 – University Of Florida)
2. Multi-Colored Lady – Gregg Allman & Friends (2005-01-21 – Penn’s Peak, Jim Thorpe, PA)
3. Not My Cross To Bear > Old Time Feelin’ – ABB (1987-05-14 – San Francisco, CA)
4. One Way Out – ABB feat. Luther and Cody Dickinson (2013-03-08 Beacon Theatre, NY)
5. Please Call Home – ABB (2014-06-08 – Mountain Jam, Hunter)
6. Sky Is Crying – Gov’t Mule (2005-11-19 – The Tabernacle, Atlanta, GA)
7. Blind Willie McTell – ABB (2012-07-21 – All Good Music Festival, Thornville, OH)
8. Night They Drove Old Dixie Down – ABB (2004-09-25 – The Fox Theatre, At)

2 replies on “נפרדים מגרג אולמן”
  1. says: פנחס נויבירט

    תודה גיל
    מאד מעריך את התוכניות שלך
    ההסטוריה של המוזיקה שאתה חולק עם כולנו

  2. says: דובק

    תודה רבה גיל ושמוליק על שלוש שעות מעולות.

Comments are closed.