על המצבה של מארק לאנגן בבית הקברות Hollywood Forever בקליפורניה כתוב: Here Lies the Night Porter. את הכינוי הזה העניק לו חצי בצחוק חברו קורט קוביין. זה קרה באחת הפעמים שלאנגן הגיע אליו מאוחר בלילה כדי לספק לו סמים. “הוא ראה אותי הופך ממישהו שהדאגות העיקריות שלו היו מוזיקה ונשים לחיה אחרת לגמרי”, כתב לאנגן כעבור שנים בספרו Sing Backwards and Weep, על ימיו כדילר.
לאנגן אימץ את הכינוי הזה של קוביין גם ב-When Your Number Isn’t Up, השיר שפותח את אלבומו Bubblegum מ-2004. בשיר הזה הוא מצייר תמונה קודרות של אדם בודד, חצי חי, חצי מת שממתין לתורו. ועד למותו ב-2022 בגיל 57, לאנגן היה אחד השורדים האחרונים של הגראנג’ – הסולן של להקת Screaming Trees שנשאר בחיים וראה איך התהילה שורפת את החברים שלו – קורט קוביין, ליין סטיילי ובהמשך גם כריס קורנל. לאנגן מעולם לא זכה להצלחה שהם זכו לה וזו הייתה הברכה ואולי גם הקללה שלו. הוא גם לא צרח כמוהם – השירה שלו הייתה הרבה יותר שקטה ואיטית, עמוקה ולעיתים מבעיתה. ולמרות שעם השנים הוא נתפס יותר ויותר כזאב בודד, לאנגן שיתף פעולה עם מוזיקאים רבים – מספיק להסתכל על רשימת האורחים המרשימה באלבום הסולו השישי שלו Bubblegum – שותפו הוותיק גרג דולי מ-The Afghan Whigs, פי.ג’יי הארווי, חברים מ-Queens of the Stone Age (לאנגן היה אז גם חלק מהלהקה) וגם חברים מ-Guns and Roses. כולם לקחו חלק באלבום שהיה הכי רחוק מהמילה Bubblegum והפך לאלבומו המצליח ביותר של לאנגן.
לאחרונה, במלאת 20 שנה לצאתו, Bubblegum ראה אור בהוצאה מחודשת ומורחבת שכוללת את Here Comes That Weird Chill, אלבום קצר שיצא שנה קודם עם שירים שהוקלטו באותם סשנים, אאוטייקים, סגירת מעגל עם בק, וגם הקלטות נדירות של לאנגן שנערכו בבתי מלון, בשעות הקטנות של הלילה בזמן שהוא היה בסיבוב הופעות עם Queens of the Stone Age. לרגל המארז החדש,חזרנו אל הפסגה של ה-Night Porter.
