ספיישל טאונס ואן זנדט

“טאונס ואן זנדט הוא כותב השירים הכי טוב בעולם ואני מוכן לעמוד עם מגפי הקאובוי שלי על שולחן הקפה של בוב דילן ולהגיד את זה” (סטיב ארל)

הסיפור של טאונס ואן זנדט הוא סיפור טרגי של מוזיקאי שסירב לשחק את המשחק. אלבומיו בקושי מכרו בזמן אמת והשירים שלו זכו להכרה רק בביצועים של אחרים. טאונס חי על הקצה, לא היסס להמר, לעיתים על כל מה שהיה לו, וראה את המוות מקרוב יותר מפעם אחת עד למותו בשנת 1997. בין קולורדו, טקסס ונאשוויל, מצב טיסה הוקדשה הלילה לזכרו של אחד הסינגר-סונגרייטרים הטובים והכנים שהיו כאן.

פוסט שפרסמתי לפני:
באמצע שנות השבעים, אחרי כמה שנים פוריות מאוד שהולידו 6 אלבומים נהדרים, טאונס ואן זנדט מצא את עצמו בתחילת שנות השלושים ללא חברת תקליטים. ביחד עם חברתו, שהייתה צעירה ממנו ב-14 שנה וחברים נוספים הם עברו לגור ב- Clarksville ביוסטון טקסס – כל כך קרוב למקום שבו גדל וכל כך רחוק מהעתיד הזוהר שצפו לו בתור נער.

קלארקסוויל נוסדה כקהילה של עבדים לשעבר לאחר מלחמת האזרחים, והיא נשארה מקום עני מאוד של אאוטסיידרים. טאונס מצא שם הרואין בקלות, והעובדה שרק כמה שנים קודם לכן הוא היה על סף מוות ממנת יתר, לא הפחידה אותו – הוא חי על הקצה במלוא מובן המילה, וקלארקסוויל הייתה התפאורה המושלמת לסיפור שלו. הם התגוררו שם בחורבה, בטריילר שבקושי היו בו רהיטים, עם תרנגולות מסתובבות בחצר, חנות משקאות מעבר לפינה ובית מרקחת שמכר סירופ נגד שיעול עם קודאין. טאונס יכול היה לחיות שם לצד האנשים העניים והפשוטים, שהיו שונים מאוד מהמשפחה המיוחסת והסביבה שבה הוא גדל. עבורו אלה היו האנשים האותנטיים באמת. אחד מהם היה השכן בן ה-79, סימור וושינגטון, שאתם רואים בתמונה מאחור. טאונס והחברים קראו לו Uncle Seymour.

ב-1975 הבמאי ג’יימס סלסקי הגיע לשם לצלם את טאונס לסרט Heartworn Highways שהציג את האבות המייסדים של תנועת ה-Outlaw Country. הם צילמו אותו מנגן במרפסת של סימור באחת הסצנות הכי אותנטיות ומטלטלות שיצאו מסרט על מוזיקה. טאונס מנגן את Waitin’ Around to Die, השיר הראשון שכתב (או אחד הראשונים, תלוי לאיזו גרסה מאמינים). סימור נמצא ברקע מאחור, מהנהן בראש למילים הטרגיות של טאונס עד שהעיניים שלו נהיות אדומות ומתמלאות בדמעות – דמעות של מי שחי את המילים האלה ומבין את הכאב שטמון בהן.

בשבועיים האחרונים אני צולל אל הביוגרפיה של טאונס במרוץ אחרי ספיישל שלא יספיק להיות מוכן בשבת הקרובה. השירים של טאונס מתנגנים ברצף באוזניות ובנסיעות, וכבר כמה פעמים הם גרמו להגיב כמו סימור בסרטון. היום טאונס היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-75 ואחרי כל הסיפורים שקראתי זה חתיכת נס שהוא בכלל שרד עד 52.

https://www.youtube.com/watch?v=vASFMouQwxE

Tracklist:
1. For the Sake of the Song
2. Fraulein
3. Colorado Bound
4. In My Time of Dying
5. I’m So Lonesome I Could Cry (Live, 1966)
6. Waiting Around To Die
7. Quicksilver Daydream of Maria
8. Kathleen
9. Like a Summer Thursday
10. Our Mother the Mountain
11. I’ll Be Here in the Morning
12. Lungs
13. Rakw
14. Nothing
15. Mr Mudd and Mr Gold
16. You Are Not Needed Now
17. Highway Kind
18. Snow Don’t Fall
19. If I Needed You
20. Pancho & Lefty
21. No Place To Fall (Nashville Session)
22. White Freightliner Blues (Live, 1973)
23. All I Need
24. Flying Shoes
25. Snowin’ on Raton
26. Marie
27. Dead Flowers
28. To Live is To Fly

תגיות או לא להיות
, , ,
5 replies on “ספיישל טאונס ואן זנדט”
  1. says: משה כהן

    גיל הי
    בפחות מ 24 שעות מהשידור הקשבתי לתוכנית על טאונס פעמיים
    מרגש ,רגיש בטוב טעם הגשתך שמתחברת לאוריה ולאומן
    מקפיד להאזין חזור ושוב ל ספיישלים שלך ולטיפים
    וכל הקשבה עונג מחדש
    האם עשית בעבר ספיישלים לטון פטי,j j cale,ליאונרד כהן,מארל האגארד?
    תמשיך בדרכך

  2. says: דני

    תודה רבה על תוכנית מעשירה ומעניינת.
    גם אני התייחסתי בייחו לשיר Pancho & Lefty – הסתירות הפנימיות בחייו ובמוסיקה שלו התבטאו הכי טוב בשיר הזה לעניותי שלי –

    https://dannyfel.wordpress.com/2013/04/18/%D7%98%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A1-%D7%95%D7%90%D7%9F-%D7%96%D7%A0%D7%93%D7%98-%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA/
    תודה רבה

    1. says: גיל מטוס

      תודה על הקישור דני. גם לדעתי זה השיר שמבטא הכי טוב את המאבק הפנימי שלו. בסדרה החדשה של קן ברנס על מוזיקת קאנטרי הוא מתאר יפה איך השיר הזה התגלגל מטואנס אל לב הקאנטרי בביצוע של ווילי נלסון ומרל האגרד.

Comments are closed.