הפסיכדליה של 1966

את החלק הראשון של מרתון 1966 ב- 88FM הקדשתי לפסיכדליה שצמחה באותה השנה. לרוב 1967 מקבלת את ההילה כשנה שזכורה בזכות קיץ האהבה בסן פרנסיסקו ופסטיבל מונטריי, אולם 1966 היא השנה בה הפסיכדליה פרצה החוצה ואף הגיעה אל המיינסטרים. 1966 היא השנה האחרונה ש- LSD היה עדיין חוקי בארה”ב אך עדיין לא נגיש להמונים. כדי להתנסות בחוויה הפסיכדלית היית צריך להסתובב במעגלים הנכונים, להיות מקושר לכימאים באזור ברקלי (דוגמת אוסלי סטנלי) או להשתתף באחד מהניסויים המפורסמים של ה- CIA, שביקשו לבחון את היעילות של החומר על מנת לחקור סוכני אויב שיתפסו בשבי. קן קיזי (מחבר קן הקוקיה) וסטיוארט ברנד, שתיים מהדמויות המשמעויות בסצנת הפסיכדליה של החוף המערבי התנסו בל.ס.ד בניסוים הללו.

1966 נפתחה עם ה- Trips Festival, פסטיבל בן שלושה ימים בסן פרנסיסקו עם הופעות של ג’פרסון אירפלין, Big Brother & The Holding Company וכמובן הגרייטפול דד, שהייתה להקת הבית באותם אירועים שזכו לכינוי “מבחני האסיד”. במהלך 1966 התקיימו כמה אירועים כאלו בלוס אנג’לס ובסן פרנסיסקו בניצוחם של קן קיזי וחבורת המרי פרנקסטרס. אותם אירועים היו למעשה מסיבות ל.ס.ד מלאות בצבעים ובצלילים עם מופעי מולטימדיה דוגמת מופעי האורות המפורסמים, תחפושות וערבי נושא כמו “אמריקה צריכה אינדיאניים”. בעוד שקיזי וחבורתו רצו בעיקר לעשות חיים ולטפטף ל.ס.ד לטבור של ארה”ב, בצד השני של המדינה היה מי שחקר את החומר בצורה מסודרת יותר והטיף להמונים להתנסות בו. הפסיכולוג טימותי לירי היה אחד מהדוברים המרכזים של תנועת הל.ס.ד בשנות השישים. הוא סיפר שהשעות הראשונות של הטריפ הראשון שלו היו חזקות יותר מ- 15 שנים של פסיכותרפיה והחל לחקור את ההשפעות המיסטיות של החומר. הקריאה של לירי להמונים Turn On, Tune In, Drop Out חצתה את האקדמיה, ומעבר לספריו ב- 1966 הוא הוציא תקליטו הראשון, The Psychedelic Experience שבו הוא פרש את משנתו.

עבור תרבות הנגד ל.ס.ד סימל את האלטרנטיבה לאמריקה החומרנית והרציונאלית והוא העניק נקודת מבט אחרת על המציאות, כזו שחייה בהרמוניה עם הסביבה. ל.ס.ד נתפס כתשובה לפצצת האטום ולבירוקרטיה הקרה ורבים החלו לראות בו אמצעי טכנולוגי שיכול לחולל שינוי חברתי – כזה שמתחיל מהפרט וממשיך ליצירת חברה אוטופית.

ב- 1966 טיפות של ל.ס.ד החלו לחלחל לתוך המוזיקה – דרך הטקסטים, עם שירים שעסקו ברעיונות פילוסופיים ומיסטיים ודרך הסאונד עם השפעות של מוזיקה מהמזרח כמו דרונים – אלמנטים מוזיקאליים רפטטיביים ללא התפתחות מלודית שיוצרים מעין תחושת הפנוט. צלילי הסיטאר של המוזיקאי ההודי ראווי שנקאר (ששנה מאוחר יותר הופיע לראשונה בארה”ב בפסטיבל מונטריי) הציתו את דמיונם של מאזינים ושל מוזיקאים שהחלו לשלב את הכלי ביצירותיהם.

הז’אנר “רוק פסיכדלי” הופיע אף הוא לראשונה ב- 1966, תחילה על כרטיס ביקור של להקת ה- The 13th Floor Elevators מטקסס ובפברואר בביקורת על ההופעה שלהם – התיעוד הראשון במדיה לז’אנר רוק פסיכדלי. גם המילה “פסיכדליה” החלה להופיע על גבי תקליטים, ה- Deeps היו הראשונים עם האלבום, Psychedelic Moods ולאחר מכן הגיעו ה- Blues Magoos עם Psychedelic Lollipop ה- Psychedelic Sounds of the 13th Floor Elevators שיצא לקראת סוף השנה ואחרים. ומעבר לפעילות שנעשתה בשוליים הפסיכדליה הגיעה גם אל המיינסטרים עם הבירדס ו- Eight Miles High שנאסר לשידור,Tomorrow Never Knows של הביטלס שנכתב בהשראתו של לירי, הביץ’ בויז עם Pet Sounds החלוצי ודונובן, כוכב הפופ הראשון שנעצר על החזקת מריחואנה והוציא ב- 1966 את Sunshine Superman שמלא בהתייחסויות לפסיכדליה.

הפאניקה של הממסד מהעלייה הגוברת בשימוש בל.ס.ד ומהאופן שבו הוא החל לחדור את התרבות הפופולארית הובילה לכך שבסופה של 1966 הוא הוצא אל מחוץ לחוק. אבל זה כבר היה מאוחר מדי והמוזיקה של 1967 תהיה טבולה ב-ל.ס.ד ובפסיכדליה.

הערת עריכה: התכנית מאתמול הייתה טעימה קטנה מ- 1966. יש הרכבים נוספים ושירים שלא הספקתי להשמיע ולכמה מההרכבים שהשמעתי אפשר להקדיש תכניות שלמות. זה היה ניסיון ללכוד את רוח השנה בשעה אחת בלבד ואני מקווה להרחיב בעתיד את התכנית הזו. תודה לעדי רמלר על העזרה עם העיצוב הגרפי ולאורי ב”ש מהשריטה על הסיוע וההמלצות. תודה ל- Jon Savage שהפרק מספרו 1966: The Year the Decade Exploded שעוסק בפסיכדליה סייע לי בהכנת התכנית.

Tracklist:
1. Mushroom Clouds – Love
2. The Third Eye – The Dovers
3. 8 Miles High – The Byrds
4. Trip X – Ken Kesey
5. White Rabit – Grace Slick & The Great Society
6. I Had Too Much To Dream Last Night – The Electirc Prunes
7. The Psychedelic Experience – Timothy Leary
8. Tomorrow Never Knows – The Beatles
9. Bass Strings – Country Joe and the Fish
10. Codine – The Charlatans
11. Tripmaker – The Seeds
12. The Behemoth – Shadows of the Knight
13. We Ain’t Got Nothin Yet – Blues Magoos
14. You’re Gonna Miss Me – 13th Floor Elevators
15. East-West – The Paul Butterfield Blues Band

Others:
1. Raga Malkauns Jor – Ravi Shankar
2. India – John Coltrane
3. Viloa Lee Blues – The Grateful Dead – The Pico Acid Test (March 22, 1966) Danish Center, LA