תכנית עם המון חומרים חדשים מתאילנד, פינלנד, יפן, ברזיל, שוודיה, דנמרק וגרמניה. השעה הראשונה באווירה די אפרוביטית וה- Woods ודמייאן ג’וראדו שוחים בה בקלילות. בשעה השנייה עברנו לסאונדים יותר אלקטרונים ופולקיים.
- הסיפור של ההרכב התאילנדי Khun Narin החל מג’אם שעלה ליוטיוב לפני כמה שנים שבו רואים חבורת מוזיקאים תאילנדים מנגנים מוזיקה אינסטרומנטלית פסיכדלית בסאונד סיסטם מאולתר שהם בנו בכפר שמרוחק כמה מאות קילומטרים מבנגקוק. כמה חודשים לאחר מכן, המפיק ג’וש מרסי טס מלוס אנג’לס לתאילנד כדי לאתר את החבורה שהוא ראה בסרטון ולהקליט אותה וב- 2014 ראה אור אלבום הבכורה שלהם. שנה לאחר מכן הוא שב לשם לסיבוב הקלטות נוסף ומאז חלק מחברי ההרכב התחלפו. לאחרונה יצא אלבומם השני II והוא זמין בבנדקמפ, על עטיפתו אפשר לראות את הסאונד-סיסטם שלהם.
הקטע שפתח את התכנית מתוך האלבום החדש:
- סינגל ראשון מתוך אלבום שני ל- Family Atlantica שיצא במאי. פאנק ואפרו-ביט כבדים עם השפעות חזקות של ג’אז אתיופי. את האלבום הפיק Jack Yglesias מה- Heliocentrics (שהקליטו בעבר אלבום מעולה עם המוזיקאי האתיופי, מולטו אסטטקה) ומשתתפים בו המנהיג הנוכחי של Sun Ra Arkestra – הסקסופוניסט מרשל אלן והסקסופוניסט הניגרי, Orlando Julius שכבר שיתף פעולה עם ה- Heliocentrics. בקיצור, חגיגה של גרוב.
- אין לי הרבה מה לספר לכם בינתיים, על ההרכב Elite Beat חוץ מזה שביום שישי הם יוציאו את האלבום, Casual Rhythms Vol. 2 וזה הסינגל הראשון מתוכו – מנה טובה של דאב.
- 7 אינץ’ חדש להרכב השוודי, Goat. הפעם הם התנתקו מרוב הכלים החשמליים ויצרו גרוב יפה שנשען בעיקר על כלים אקוסטיים.
- מבטיח לכתוב פוסט נפרד על City Sun Eater In the River of Light, האלבום החדש של Woods היות שמדובר באחד מהאלבומים הטובים ומהרעננים שתפסו אותי השנה והוא מתנגן פה ברצף. לא מזמן הם פרסמו פלייליסט מצוין בספוטיפיי עם המוזיקה שהשפיעה עליו, מפופ-סול לג’אז אתיופי ורגאיי ולמוזיקה אפריקאית בכלל. השמעתי מתוכו את Ayo Ayo Nene של המתופף הניגרי, Mor Thiam (הקטע הזה גם מופיע בסדרת האוספים המעולה, Spiritual Jazz של הלייבל Jazzma). אחריו השמעתי את The Take הוודס.
https://www.youtube.com/watch?v=m4m-YD53rMc
- לפני שנה גיליתי את היוצרת Kaitlyn Aurelia Smith, אם אני זוכר נכון זה היה בסרטון שבישר על שובו של הסינתיסייזר מוג. משם הגעתי אל אלבומה Euclid שכולו מבוסס על שכבות של סינתיסייזרים אנלוגיים וצלילים אמביינטיים חלליים. לאחרונה יצא אלבומה השני Ears, שנשמע אפילו ניסיוני יותר מהקודם ומקשה על הניסיון לקטלג את היצירה שלה ואת מקורותיה (אף על פי שיש כמה חשודים מידיים). בביקורת בפיצ’פורק שפורסמה אמש ופרגנה מאוד לאלבום, נכתב “תחת ידיה, כלים אקוסטיים נשמעים כמו אלקטרוניים, צלילים סינטטיים תכתבים עם צלילי הטבע, וקולות אדם נשמעים כמו יצירה של מכונות” וזה בערך מסכם הכל.
- חוץ מזה, שמענו גם את הרכב האסיד פולק, אספרס מ- 2009 ומיד לאחר מכן את אלבום הבכורה של Heron Oblivion שבו חברה מג ביירד. בצד האלקטרוני שמענו את החדשים של המוזיקאי היפני, Anchorsong ושל הטריו Nonkeen שבו חבר נילס פראהם. חזרנו להוצאה מחודשת של אלבומי הצמד השוודי Death & Vanilla, לצד Psychics Ills ודמייאן ג’וראדו שלאחרונה התבשרנו על הגעתם לארץ. ולקראת סיום גם את Candyman מתוך אלבומו החדש של המוזיקאי והמפיק Peder ששווה לבדוק אותו.
Tracklist:
1 . Phua Kao – Khun Narin
2 . Enjera – Family Atlantica
3 . Omolu – Abayomy Afrobeat Orquestra
4 . We & We – Elite Beat
5 . Warlus – Damien Jurado
6 . Tropical Eel – Jimi Tenor
7 . I Sing In Silence – Goat
8 . Ayo Ayo Nene – Mor Thiam
9 . The Take – Woods
10 . Slippin’ Into Darkness – Ramsey Lewis Trio
11 . Rendezvous – Anchorsong
12 . For Marmish – Floating Points
13 . The Road Of Golden Dust – Espers
14 . Seventeen Landscapes – Heron Oblivion
15 . Western Metaphor – Psychic Ills
16 . The Beautiful Mess – Nonkeen
17 . Cul De Sac – Death And Vanilla
18 . Envelop – Kaitlyn Aurelia Smith
19 . Candyman – Peder
20 . Nights In White Satin – Eric Burdon & War
