תכנית מיוחדת לרגל צאת האלבום, Remembering Mountains, שבו משתתפות 11 יוצרות, מהקולות העכשוויים של הפולק, שהלחינו לראשונה טקסטים שכתבה קרן דלטון והושפעו מהמוזיקה שלה. בין המשתתפות: שרון ואן אטן, מריסה נדלר, ג’וליה הולטר, ג’וזפין פוסטר, איזובל קמפבל, לוסינדה וויליאמס ועוד.
אי אפשר לפספס את שירתה של קרן דלטון (Karen Dalton), שקולה החם והמיוחד העניק לה את הכינוי “בילי הולידיי של הפולק”. וכפי שכתב עליה דילן בספרו “כרוניקות”: “היא הייתה גיטריסטית וזמרת בלוז לבנה, גבוהה ורזה, מלאת נשמה ותשוקה. לקרן היה קול כמו של בילי הולידיי והיא ניגנה בגיטרה כמו ג’ימי ריד והלכה עם זה עד הסוף. שרתי איתה כמה פעמים” (עמ’ 16 בהוצאת מודן. מאנגלית: ירון פריד)
דלטון נולדה באוקלהומה ב- 1937 ומגיל צעיר אספה שירי פולק ישנים ולימדה את עצמה לנגן. בתחילת שנות השישים, כמו אמני פולק רבים, היא הגיעה אל הגריניץ’ ווילג’ בניו יורק עם גיטרת 12 מיתרים ובנג’ו והחלה להופיע. היא השאירה אחריה שני אלבומי אולפן. אלבומה הראשון It’s So Hard to Tell Who’s Going to Love You the Best ראה אור בשנת 69 והוקלט רק לאחר שחברה, היוצר פרד ניל, אמר לה שהטייפ לא מקליט, ובכך היא התגברה על ביישנותה. אלבומה השני, In My Own Time, יצא שנתיים לאחר מכן בהפקתו של הבסיסט, הרווי ברוקס, שאף ניגן בו. בשני האלבומים היא ביצעה רק מחוות לשירים עממיים ולאמנים כמו: פרד ניל, טים הרדין, פול באטרפילד ואחרים. לאחר כישלונם המסחרי היא לא הוציאה אלבומים נוספים. במשך השנים הידרדר מצבה של דלטון, היא סבלה מהתמכרות לסמים קשים, גרה ברחוב והלכה לעולמה ב- 1993 בגיל 55, לאחר מאבק ממושך במחלת האיידס.
