Calico Review, אלבומם החדש והשלישי של ההרכב מלוס אנג’לס, Allah Las, ראה אור ביום שישי האחרון.
הרכב האינדי-רוק האמריקאי מלוס אנג’לס, The Tyde, הוציא השבוע את אלבומו הרביעי, Darren 4, אחרי עשור של שתיקה. את ההרכב מוביל דארן ריידמייקר וחברים בו כמה מוזיקאים ממשפחת ה- Beachwood Sparks המורחבת ביניהם ברנט ריידמייקר – אחיו של דארן, בן נייט והגיטריסט המוערך, ניל קאסל (Chris Robinson Brotherhood) לצדו של המתופף ריצ’ארד גוון (שניגן עם ג’ונתן ווילסון ו- Vetiver). גם אם השמות האלה לא אומרים לכם הרבה שמעתם את חלקם בהרכבים Gospelbeach ו- Skiffle Players שהושמעו לא מעט בטיסות ב- 88.
הסאונד של The Tyde מושפע מהרכבים כמו הבירדס וה- Beach Boys עם גוונים קודרים יותר וחטיבה של לא פחות מארבעה גיטריסטים. באלבום החדש אף מתארח ברנארד באטלר גיטריסט להקת Suede לשעבר. הוא הושק ביום שישי האחרון בסן רפאל בקליפורניה, במועדון ההופעות Terrapin Crossroad, של פיל לש (בסיסט להקת הגרייטפול דד) שאף התארח בהופעה.
נשארנו עם הגיטריסט, ניל קאסל, הפעם עם הפרויקט הראשי שלו בשנים האחרונות, ההרכב Chris Robinson Brotherhood לצדו של כריס רובינסון, איש ה- Black Crows בעברו. לפני פחות מחודשיים הם שחררו את אלבומם הרביעי, Anyway You Love, We Know How You Feel ושמענו בתכנית את אחד הקטעים הטובים ממנו. כאן תוכלו לשמוע אותו לייב בביצוע ב- SiriusXM
יש כל מיני סיפורים בעולם המוזיקה על פריחה מאוחרת, על אמנים שהתגלו אחרי שנים רבות או כאלה שהוציאו אלבומים לאחר כמה עשורים של שקט, אך יש מעט מאוד להקות שהקליטו את אלבום הבכורה שלהן רק אחרי 40 שנה. ה- Relatives הוקמה בתחילת שנות ה- 70 על ידי זמר הגוספל מדאלאס, הכומר ג’ין ווסט. בזמן שישב בכלא בצעירותו הוא החל להתאמן על שירת הגוספל וכשהשתחרר היה נחוש ליצור מוזיקת גוספל-Fאנק עם הרכבו החדש ה- Relatives. הם שחררו שני סינגלים שלא שחמקו מתחת לרדאר ובתחילת שנות ה- 80, לאחר כמה שנים של הופעות לסירוגין וכמה חברים שעזבו, הם סגרו את הבסטה.
ב- 2009 הלייבל Heavy Light Records הוציא את אלבום האוסף Don’t Let Me Fall. אחד מהשירים באוסף היה סינגל של ה- Relatives שהגיע אל הבעלים של הלייבל במקרה, לאחר שמצא עותק רעוע שלו במכירת חצר. בעלי הלייבל הצליחו לאתר את ג’ין ולגרום ללהקה להתאחד ומכאן הדרך לאולפן כבר הייתה קצרה. ב- 2013 ראה אור אלבום הבכורה של ה- Relatives. תוך כדי העבודה על אלבומם השני מצבו הבריאותי של ג’ין התדרדר והוא נכנס לקומה של 12 יום לפני שהספיק להקליט את השירה לאלבום. בזמן ששכב בתרדמת הוא סיפר ששמע את קולו של אלוהים מצווה עליו לחזור לעבודה ולהשלים את המשימה ובינואר 2015 הוא התאושש וחזר להקליט את השירה לאלבום בסשן של שני ליליות. יומיים לאחר מכן הוא הובהל שוב לבית החולים. אחד מחבריו להרכב הגיע לבקר אותו עם המיקס הראשוני של השיר שפותח את האלבום, Rational Culture / Testimon, מחווה לשירו של המוזיקאי הברזילאי Tia Maia משנות ה- 70. ג’ין האזין לביצוע פעמיים ואהב את מה ששמע. יום למחרת הוא הלך לעולמו בגיל 78.
https://www.youtube.com/watch?v=_Y_pS_JcSc0
את השעה השנייה פתחנו עם אלבום מחווה חדש לגיטריסט רובי באשו. המוזיקאי יאיר יונה, שמשתתף באלבום ובזכותו אני מכיר את באשו וחבריו, כתב כמה מילים על הפרויקט:
רובי באשו היה חללית. הוא היה חללית שהצליחה לקיים בסיס-אם בבולטימור ארה”ב, אך גם להבין את הנפש השברירית של המוזיקאי הפרסי של המאה ה-19, לצד השתתפות אקטיבית בטקסי לידה ומוות יפנים, כשהוא מהצד של להקת הבית.
כך היה באשו. מוזיקאי אדיר שספג השפעות תרבויות רבות, שנעו בין מוזיקת נייטיב אינדיאנית, מוזיקה קלאסית מערבית, מוזיקה פרסית, מוזיקה יפנית, בלוז – מה שתרצו. הוא היה סיר מבעבע של ההשפעות שלו, שבכל אלבום הוגשו קצת אחרת. הוא ניגן יצירות לגיטרה אקוסטית 12 ו-6 מיתרים, לרוב אינסטרומנטליות ולפעמים, כמו שאמר שלום חנוך, הוא שר.
באשו היה אניגמה. מוזיקאי מוזר מאוד ולטעמי מרגש מאוד ולטעם כולם מעניין מאוד, מסקרן ושונה. הוא פעל בין אמצע הסיקטיז עד לכמעט אמצע האייטיז, אז נהרג בתאונה מחרידה שנבעה מטיפול כירופרקטי שהוביל למפרקת שבורה. כן.
אלבום המחווה לרובי באשו הוא חלק ממעין גל שקורה בשנים האחרונות שבו מעריצים מנסים לקיים הנצחה למוזיקה של באשו שפוספסה על ידי רוב העולם בזמן אמת. כבר יצא אלבום אחד לפני כשמונה שנים, יצא סרט דוקומנטרי לא מזמן, וכל האלבומים שלו יוצאים מחדש עכשיו בלייבלים שונים, בעיקר Grass-Tops Records . אז ממש ממליץ לכם לבדוק כמה טעימות מכל אלבום ולהקשיב לדבר הקסום – אך מאתגר הזה – ששמו רובי באשו.
את האלבום הזה, Basket Full Of Dragons, הפיק Buck Curran, מוזיקאי שהיה עד לאחרונה חבר בצמד פולק נפלא בשם Arborea עם אשתו (לשעבר) שאנטי. באק פנה למספר מוזיקאים כולל עבדכם הנאמן וביחד הרמנו אלבום שאני מאד גאה בו. אני בחרתי בקטע Khalil Gibran מתוך האלבום Zarthus, שידוע בתור האלבום שמייצג את “התקופה הפרסית” של באשו. יש הרבה מאד מוזיקאים נפלאים באוסף הזה.
גלן ג’ונס שפותח את האלבום, האיש שהיה מנטור מוזיקלי עבורי, הכיר את רובי באשו בזמן אמת, ויודע לספר עליו הרבה. הוא מוזיקאי אדיר והביצוע שלו לקטע של באשו הוא כמובן מדהים, כמו שרק גלן והלב הגדול שלו יכולים. עוד מומלצים הביצוע של באק קיוראן, מפיק האלבום יחד עם Adele (אחת אחרת), מוזיקאית שוויצרית צעירה ומעולה.
הנרי קייזר שבדרך כלל מסתובב במחוזות הרבה יותר אקספירמנטליים מזה, מגיש גם הוא אינטרפטציה מעניינת וכמובן, סטפן באשו יונגהנס, מוזיקאי גרמני שהקדיש את חייו במשך עשרות שנים לחקור את המוזיקה של רובי באשו עד שאימץ אליו את השם “באשו” כשם משפחה נוסף.
האלבום הזה מלא בלב ורגש שמתבטאים בביצועים מעניינם ושונים, שממחישים כמה המוזיקה של באשו הייתה פתוחה ורחבה ובעיקר – מאפשרת.
כאן תוכלו להאזין ל-“חרב”, אלבומו החדש של יאיר יונה
Tracklist:
1 . Melin Wynt – King Creosote
2 . Nope – Wilco
3 . Could Be You – Allah Las
4 . Cry – Cass Mccombs
5 . When The Title Was Wrote – The Skiffle Players
6 . The Rights – The Tyde
7 . Narcissus Soaking Wet – Chris Robinson Brotherhood
8 . Rational Culture / Testimony – The Relatives
9 . Avocado Dance – ספי ציזלינג
10 . Song For The Queen – Robbie Basho
11 . Khalil Gibran – Yair Yona
12 . Fog Upon The Mountain – Tammam Saeed And April Centrone
13 . Mulatu – Mulatu Astatke
14 . Silent Days – Idris Ackamoor & The Pyramids
15 . Looking For You – Nino Ferrer
16 . Slowrama – Pierre Alain Dahan
17 . Deer Forest – Pierre Dutour
18 . Wharf Rat – Ira Kaplan And Friends – Day of the Dead
